ישראל מהרשק

ישראל מהרשק
לידה	1900; ריגה, האימפריה הרוסית
פטירה	15 ביוני 1948 (בגיל 48 בערך); בית חולים בילינסון, ישראל
מדינה	ישראל

ישראל מהרשק (9 באפריל 1900 – 15 ביוני 1948) היה חלוץ איש העלייה השלישית, ממייסדי קיבוץ אשדות יעקב, שליח ההסתדרות ב"החלוץ" בליטא ולטביה, ומיוזמי ההתיישבות בנגב^[1].

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל מהרשק נולד בריגה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. עד גיל 17 למד ב"חדר", שמע שיעורים בתלמוד מפי מורה מיוחד, והשלים את ידיעותיו בגימנסיה. כבר בגיל צעיר היה פעיל בתנועת צעירי ציון.

ב-1917 יצא לרוסיה להמשיך את לימודיו ופעילותו בתנועת צעירי ציון. לאחר זמן קצר נאלץ להפסיק את לימודיו וגויס לצבא האדום, בו שירת בלנינגרד. על גדודו הוטל לאסוף מחוצות העיר את גוויות המתים, חללי טיפוס וכולרה. בעבודה זו דבקה בו מחלת הטיפוס. מהרשק חזר לריגה רצוץ ומדולדל בגופו. לאחר שנח בבית והחלים שב לפעילות ציבורית.

ב-1920 היה מזכיר הסניף הריגאי של צעירי ציון. באותה שנה עלה לארץ ועבד עם זאב ברזילי במזכירות מועצת פועלי תל אביב.

מהרשק היה בין אנשי חבורת "אחדות", שגרעינה יוצאי לטביה. תחילה עבדה הקבוצה בבנין בשכונת בורוכוב. ב-1922, כשהסתיימה העבודה בשכונת בורוכוב, עזב מהרשק את מזכירות מועצת פועלי תל אביב ועבר עם חלק מהקבוצה לירושלים, לבית הכרם, שם הקימה את ראשוני בתי השכונה מטעם המשרד לעבודות ציבוריות של ההסתדרות.

ב-1924 הגיע מהרשק עם קבוצת אחדות לגשר שבעמק הירדן והחל לעבד שם את האדמה. מהרשק היה אחד מהשניים או השלושה שבמשך כעשור ניהלו את המשא ומתן המפרך עם פיק"א על אופי ההתיישבות של המקום.

פעמיים היה שליח "החלוץ" בליטא מטעם ההסתדרות והקיבוץ.

מהרשק היה פעיל מרכזי במרכז החקלאי וריכז במסגרתו את הוועדה לנוער עולה^[2] ובניר שיתופי, ומיוזמי המפעל ההתיישבותי בנגב. כך כתב חיים גבתי ב"ישראל מהרשק: קובץ לזכרו":

זכות מיוחדת הייתה לו להיות בין היוזמים הראשונים לכיבוש הנגב. רבים היו המאמצים שהשקיע בהקמת שלוש המצפות בנגב, - היתד הראשונה שתקענו בחבל ארץ זה. לאחר שחלפה תקופת הגישושים והניסיונות במצפות והתברר הצורך בהרחבת ההתיישבות בנגב והקמת רשת יישובים רבים בשטחים שבידינו, היה מהרשק האיש שקרא את כולנו, את המרכז החקלאי ואת המוסדות המיישבים לאזור כוח לביצוע מפעל-ההשקאה בנגב, ששימש יסוד ובסיס לעליית אחת-עשרה הנקודות במוצאי יום-כיפור תש"ז ולהמשך הפעולה הזאת כעבור חדשים מספר. תוכנית ההשקאה הראשונה שהוכנה ביזמתו והובאה בפני המוסדות נתנה את הדחיפה העיקרית למפעל התיישבותי זה שקבע את גורל הנגב.

— חיים גבתי, ישראל מהרשק: קובץ לזכרו

נפטר בשנת 1948 בבית החולים בילינסון לאחר מחלה קשה, והובא למנוחות בבית העלמין אשדות יעקב. על שמו של מהרשק קרוי המבנה באשדות יעקב איחוד המכיל את הספרייה ואת חדר המוזיקה.