ישראל לוי (הרב הראשי לצרפת)

הרב ישראל לוי (בצרפתית: Israël Lévi; ‏7 ביולי 1856 – 1939) היה רבה הראשי של צרפת בין השנים 1920–1939, מרצה לתלמוד, מומחה לתולדות יהודי צרפת וממייסדי החברה לחקר חכמת ישראל בפריז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפריז, ב-1879 השלים את לימודיו הרבניים בבית המדרש הרבני של צרפת בפריז. ב-1880 היה שותף להקמת החברה לחקר חכמת ישראל (Société des Études Juives) בפריז ועורכו של כתב העת של החברה "Revue des Études Juives" בו פרסם מאמרים רבים בשלל נושאים השייכים למדעי היהדות.

ב-1892 החל לשמש כעוזר ומזכיר אישי לרב צדוק כהן רבה הראשי של פריז, ולימים של צרפת כולה. במקביל, שימש מ-1896 כמרצה לתלמוד.

בשנת 1909 עמד בראש משלחת שיצאה מטעם "כל ישראל חברים" לבחינת מצב החינוך היהודי בארצות אגן הים התיכון וביקרה בארץ ישראל,^[1] במצרים, בסוריה ובטורקיה.

ב-1914 עקב מחלתו של הרב אלפרד לוי, שימש כממלא מקומו כסמכות הרוחנית העליונה של יהודי צרפת, וב-1920 נבחר רשמית למשרת הרב הראשי לצרפת.

נפטר בפריז בשנת 1939, ונקבר בבית הקברות מונפרנאס.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.