ישראל זאב מינצברג
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1872 י"ד באלול ה'תרל"ב טרובין, פולין |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1962 (בגיל 89) י"ז באדר ב' ה'תשכ"ב  |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 23 במרץ 1962 |
| השתייכות | היישוב הישן |
  | |
הרב ישראל זאב מינצברג (17 בספטמבר 1872 - 23 במרץ 1962) היה רב ופוסק בירושלים שכיהן כראש בית הדין החסידי בעיר. שימש כרב האשכנזי של העיר העתיקה עד לנפילתה במלחמת העצמאות. מחבר הספר "שארית ישראל".
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר טורובין בפולין להוריו משה צבי וגולדה (לבית וינטרוב) מינצברג, בגיל 5 עלה אביו לארץ על מנת לחמוק מגיוס לצבא הפולני, שנה לאחר מכן עלה עם שאר משפחתו אף הוא לארץ, בבחרותו למד בישיבת חיי עולם החסידית שבירושלים, ונישא לאסתר גיטל ברגמן, נכדתם המשותפת של רבי אליעזר ברגמן ורבי נחום לעווי משאדיק.
בהמשך חייו שימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים שנוסד על ידי הרב שניאור זלמן פרדקין בעל התורת חסד, משנת 1922 עד לשנת 1931 ולאחר מכן אף כדיין בעדה החרדית, בשנת תר"פ (1920) בהקמת הסתדרות ירושלים (איגוד שאיגד את תושביה החרדים של ירושלים, ובהמשך הפך לעדה החרדית) נבחר הרב מינצברג להנהלתו, בהמשך סייע לרב דוד ויינגרטן בהקמת בית יתומות שנקרא על שם מייסדו ועזר לו לעמוד מבחינה פיננסית[1].
כניעת העיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 במאי 1948 עת רבו הפצועים בקרב כוחות הרובע ותושביה אישרה מפקדת ההגנה לרבני הרובע, הרב מינצברג והרב בן ציון חזן לצאת אל מפקדת הלגיון הערבי ולסכם עימם על הפוגה לצורך פינוי הרוגים ופצועים, מפקד הלגיון עבדאללה אל תל סירב ודרש כניעה, מפקדת הרובע בניגוד להחלטת מטה ההגנה בחרה להיכנע[2].
לימים, סיפר הרב ישראל זאב מינצברג בריאיון לעיתון דבר על זכרונותיו מהכניעה:
התנדבנו - ר' בן ציון חזן, ראש ישיבת פורת יוסף, ואני - לצאת עם דגל לבן לשטח הערבי. כשהגענו לעמדה הקיצונית, ליד בתי מחסה, לא הרשו אותנו בחורי ההגנה לעבור. חזרנו אל המפקד, והוא הלך איתנו, ואז יצאנו לשטח ההפקר. נפנפנו כמה וכמה פעמים בדגל הלבן, אך היריות לא פסקו. הרב בן ציון חזן ידע ערבית היטב. הוא צעק אליהם בקול, עד ששמעו והפסיקו לירות. יצאו אלינו שני לגיונרים והובילונו למטה הצבאי של הלגיון. טילפנו לעבדאללה טאל, המפקד של הערבים, והוא הגיע מיד. ר' בן ציון חזן סיפר לי בלחש ששמע אותו אומר לקציניו שהכנופיות הערביות שלחמו בסמוך לשער שכם עומדות בתוקף על הדרישה לשחוט את כולם. טאל עצמו לא הסכים לכך. לאחר שיחתו עם הקצינים נפנה אלינו, ובנימוס שוחח על המצב והתעניין לדעת היכן אנשי הצבא. ר' בן ציון חזן הכיר בין קציני הלגיון רבים שבאו, בימי המאורעות, כחיילים בריטים, לבניין פורת יוסף כדי להגן עליו מפני הערבים.
— עיתון דבר, 14 ביולי 1967[3]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארית ישראל - שאלות ותשובות במשך השנים בארבעת חלקי השולחן ערוך.
- זאת חוקת התורה - זכות בחירה לנשים על דרך התורה
- היתר עגונה - קונטרס המשך לזאת חוקת התורה העוסק בנאמנות האישה להעיד על מות בעלה
- ישוב ארץ ישראל - דיני מצות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה.
- פירות שביעית - בדין האם פירות שביעית שנעשתה בהם מלאכה מותרים באכילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארית ישראל, באתר היברובוקס
- זאת חקת התורה, באתר היברובוקס
- ישוב ארץ ישראל, באתר היברובוקס
- מידע על ישראל זאב מינצברג בקטלוג הספרייה הלאומית
ישראל זאב בן משה צבי מינצברג (1872-1962), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הלל רוטנברג, רב העיר העתיקה, ראש משפחת מינצברג בארץ ישראל, 2010, עמ' 225-248
- ^ אהרן לירון, ירושלים העתיקה במצור ובקרב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מהדורה שלישית 1978, עמ' 459-451
- ^ כל סיפורי העיר העתיקה, דבר, 14 ביולי 1967