ישראל וינשטוק
 | |
| לידה | 28 במאי 1909 |
|---|---|
| פטירה |
24 באוקטובר 1980 (בגיל 71)  |
| ענף מדעי | מדעי היהדות, תורת הסוד היהודית |
| מקום מגורים | אוסטריה, אנגליה, ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המיסטיקה היהודית הקדומה, ספר הזוהר, ראשית הקבלה, ספר יצירה, ספר הבהיר | |
  | |
הרב ד"ר יִשְׁרָאֵל (רוֹלִיק) וַיִנְשְטוֹק (בגרמנית: Israel Weinstock; ח' סיוון תרס"ט, 28 במאי 1909, ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית – י"ד בחשוון ה'תשמ"א, 24 באוקטובר 1980, ירושלים) היה מקובל, מגדולי חוקרי ראשית הקבלה, רב, וכן פעיל ציוני בתנועת המזרחי, וחבר הנהלת הקרן הקיימת לישראל .
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל וינשטוק נולד בברודי שבאימפריה האוסטרו-הונגרית למשפחה חסידית המתייחסת ישירות לר' ישראל מרוז'ין. סבו, רבי חיים דוד מנזון היה נכדו של ר' ישראל מרוז'ין ואף גדל והתחנך על ברכיו. ב-1916 המשפחה עברה אל בירת האימפריה וינה. עוד בהיות צעיר לימים זכה לסמיכה וצוין כגאון ועילוי.[דרוש מקור] לאחר מכן השלים את השכלתו בבית המדרש לרבנים בווינה, וכן קיבל תואר ד"ר באוניברסיטת וינה, על מחקריו בנושאי ראשית הקבלה.
בשנת 1939, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, נמלט עם משפחתו לאנגליה. עם הגיעם לאנגליה נלקח אביו למעצר, בהיותו אזרח של מדינת אויב. בהמשך התמנה וינשטוק לרב הקהילה היהודית ברובע המפסטד בלונדון. לאחר קום המדינה עלה ארצה, ועמד בראש המחלקה הדתית של הקרן הקיימת לישראל, וכן היה מראשי תנועת המזרחי בירושלים. במקביל היה פעיל בקהילות החסידיות שהתייחסו לחסידות רוז'ין, וניסה לשמור על אחדותן.[1]
בשנת 1980 נפטר וינשטוק בירושלים ונטמן בבית הקברות סנהדריה.
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינשטוק חקר רבות את ראשית הקבלה, ועל רקע זה התעמת לא מעט עם גרשם שלום. מחקריו התמקדו בנוסחם של החיבורים הראשונים של הקבלה: ספר יצירה, ספר הבהיר, וכתבי קבלה רבים שהופיעו באירופה בימי הביניים, וכן בשאלת חיבורם וזמנם. לא את כל כתביו הספיק להוציא לאור.
לדוגמה, ספרו על פירוש על ספר יצירה של רבי אברהם אבולעפיה, המיוחס לראב"ע, עוסק רובו ככולו בהוכחה משכנעת שאת הספר כתב אברהם אבולעפיה בכוונת מכוון כאילו היה חיבורו של רבי אברהם אבן עזרא. על זהויו זה חלק משה אידל וקרא לה "טענה תמוהה".[2]
ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינשטוק החל לכתוב מגיל צעיר יחסית ולא פסק עד למותו. מרבית חיבוריו הם בתחום הקבלה היהודית. וינשטוק ערך, ההדיר, וכתב ספרים ומאמרים, מהם:
- במעגלי הנגלה והנסתר: מחקרים בתולדות הפילוסופיה והמסתורין בישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל.
- טמירין, מקורות ומחקרים בקבלה וחסידות, שני כרכים, ירושלים תשל"ב.
- פירוש ספר יצירה, פירוש על ספר יצירה לר' אברהם אבולעפיה עם הערותיו והגהותיו של וינשטוק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של ישראל וינשטוק באתר רמב"י
- מידע על וינשטוק ישראל בקטלוג הספרייה הלאומית
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתו מרים התחתנה עם צבי מזא"ה (נולד ב־1946) אסטרופיזיקאי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בנם חגי מנהל את המחלקה הכירורגית בביה"ח הדסה הר הצופים. אחיו, יואב מזא"ה עו"ד ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו המתמחה בדיני משפחה ובקניין רוחני.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "הרגו" את הרב [26/02/1973 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
- ^ ראו משה אידל, 'ספר יצירה' ופירושיו בכתבי ר' אברהם אבולעפיה ושרידי פירושו של ר' יצחק מבדרש והשפעתם, מתוך כתב העת תרביץ, הערה 55 בעמוד 11 של המאמר (481 בכתב העת). אידל מפנה לשני עמודים בלבד בתוך הספר: פירוש ספר יצירה מיסודו של רבי אברהם אבולעפיא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ד, עמ' .24-23