ישיבת הרב קוק ביפו

ישיבת הרב קוק ביפו הייתה ישיבה גבוהה שהוקמה בשנת ה'תרס"ט (1909) ביפו, על ידי רבן של יפו והמושבות, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ונסגרה בשנת 1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה. קודם להקמתה תוכנן ששמה יהיה "אוצר חיים"^[1], אך לא ידוע על שימוש בשם זה לאחר הקמתה.

ייסוד הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרס"ז החל הראי"ה קוק בפעולות להקמת ישיבה ייחודית לבחורים כישרוניים מרחבי הארץ והעולם, שתכלול תוכני לימוד רבים ותגדל אנשים שישפיעו על המצב הרוחני והתרבותי בארץ־ישראל.

תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הלימודים בישיבה עוצבה על ידי הראי"ה קוק בשיתוף ר' שם טוב גפן, הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ד"ר נחמן שלזינגר, ד"ר יעקב שלום ענגיל, הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, הרב ד"ר משה זיידל ואנשים נוספים. תוכנית הלימודים כללה בין היתר לימוד פנימיות התורה^[2], אמונה ומחשבת ישראל^[3], מדעים ושפות זרות^[4]. לתלמידים המעוניינים בכך, ניתנה אפשרות ללמוד מלאכת־כפיים בבית המלאכה של תלמוד התורה 'שערי תורה', אשר שכן בסמוך לישיבה^[5]. כל זאת בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים הנהוגים בישיבות – לימוד ש"ס ופוסקים בבקיאות ובעיון – בהכוונתו של הראי"ה, ועל פי דרכו המיוחדת.

פעילות הישיבה במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כשנתיים של פעולות הקמה, בשנת תרס"ט^[6], נפתחה הישיבה, וכמה עשרות תלמידים למדו בה במשך השנים, עד לסגירתה בסביבות שנת תרע"ה, בשל מלחמת העולם הראשונה. ככל הנראה, ברוב שנות פעילותה שכנה הישיבה במתחם המוסד 'שערי תורה' בשכונת נווה־שלום. בין מגידי השיעורים בישיבה היו הראי"ה^[7], ר' זלמן שך, ר' שם טוב גפן ועוד^[4]. בין התלמידים המפורסמים שלמדו ב'אוצר חיים' ניתן למנות את הרבנים יצחק לוי, ישראל פורת ויהושע קניאל, הלל פרלמן ("מר שושני"), המשורר יוסף צבי רימון, ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידידיה ונגרובר (עורך), רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, מטולה: נזר דוד, תשע"ז, עמ' 27–33; 111–138
הרב מתניה אריאל, "לימודי החול בישיבת הרב קוק ביפו", אסיף ב, איגוד ישיבות ההסדר, תשע"ה, עמ' 307–329
ידידיה ונגרובר, "הישיבה החדשה 'אוצר חיים' שהננו ניגשים לייסד", המעיין, מכון שלמה אומן, תשרי תש"פ (231)
פנקסי הראי"ה ד, מכון הרצי"ה, תשע"ז, עמ' תסב-תצה.
פנקסי הראי"ה ג, מכון הרצי"ה, עמ' שא-שכג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה נחמני, שעריה נעולים, באתר ישיבה
יוסף אבנרי, ‏הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו, ניב המדרשיה, י"ח-י"ט, (תשמ"ה-תשמ"ו), באתר "דעת"
"אפילו הרב נריה לא ידע"; הסוד הגדול של ישיבת הרב קוק ביפו נחשף, באתר ערוץ 7, 18 במאי 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שם הישיבה נזכר באיגרת ששלח הראי"ה, התפרסמה במאמר "הישיבה החדשה 'אוצר חיים' שהננו ניגשים לייסד: איגרות חדשות של מרן הראי"ה קוק זצ"ל בעניין הקמת הישיבה ביפו", בתוך כתב העת "המעיין", גיליון 60, עמ' 370-380.
^ ידידיה ונגרובר, ר' שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, מטולה: נזר דוד, מהדורה שנייה, ה'תשע"ח, עמ' 27, באתר אוצר החכמה; שם, עמ' 121, מובאת התכתבות בנושא בין הראי"ה לרב שם טוב גפן. בחלק מהמסמכים אף נזכרה הישיבה בתור "ישיבה לתורה ולחכמת האמת" (עמ' 124).
^ ראה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמ' מב.
^ ¹ ² ר' שם טוב גפן, עמ' 132.
^ ראה אגרות הראי"ה א, איגרת קמו, עמ' קפז; אגרות הראי"ה ב, איגרת שעו; תשכג.
^ ראה אגרות הראי"ה א, איגרת רח, עמ' רסא.
^ ר' שם טוב גפן, עמ' 131.

[1] שם הישיבה נזכר באיגרת ששלח הראי"ה, התפרסמה במאמר "הישיבה החדשה 'אוצר חיים' שהננו ניגשים לייסד: איגרות חדשות של מרן הראי"ה קוק זצ"ל בעניין הקמת הישיבה ביפו", בתוך כתב העת "המעיין", גיליון 60, עמ' 370-380.

[2] ידידיה ונגרובר, ר' שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, מטולה: נזר דוד, מהדורה שנייה, ה'תשע"ח, עמ' 27, באתר אוצר החכמה; שם, עמ' 121, מובאת התכתבות בנושא בין הראי"ה לרב שם טוב גפן. בחלק מהמסמכים אף נזכרה הישיבה בתור "ישיבה לתורה ולחכמת האמת" (עמ' 124).

[3] ראה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמ' מב.

[גפן_132-4] ¹ ² ר' שם טוב גפן, עמ' 132.

[5] ראה אגרות הראי"ה א, איגרת קמו, עמ' קפז; אגרות הראי"ה ב, איגרת שעו; תשכג.

[6] ראה אגרות הראי"ה א, איגרת רח, עמ' רסא.

[7] ר' שם טוב גפן, עמ' 131.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]