ירמיה (תבליט)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | בוריס שץ |
| תאריך יצירה | 1911 |
| טכניקה וחומרים | ברונזה |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 73 |
| גובה | 58 |
"ירמיה" הוא תבליט שנוצר על ידי בוריס שץ ומציג את הנביא ירמיהו.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לראשית המאה ה-20 נתפש תיאור התנ"ך בקרב היהודיות הליברלית כביטוייה של אמנות יהודית. לפיכך, הבחירה של שץ בדמותו של הנביא נבעה מהתפיסה כי ביטוי נכון של התנ"ך יכול להתקיים רק בארץ-ישראל.[1] לפיכך, בחירתו של שץ בנביא ירמיהו, נביא החורבן והגאולה, שיקפה את הגישה הלאומית-ציונית שלו.
סגנון התבליט הוא ריאליסטי-אקדמי, אולם יש בו יסודות דקורטיביים, ההופכים את דמות הנביא לסמל. ירמיהו מוצג כאיש בעל זקן עבות, לבוש גלימה ארוכה עם ברדס. מבטו מופנה אל הצופה. הוא מתואר יושב על הארץ, כשהוא כותב במגילה הפרושה על ברכיו. רקע התיאור מכיל נוף אירופי. התיאור נתון בתוך מסגרת רחבה שבמרכזה התחתון מופיע שמו של הנביא. בפינתה הימנית חקוק הפסוק "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי" (ספר ירמיהו; ח; כג).
התבליט נוצק בברונזה, אולם קיימות גרסאות שלו גם בנחושת ובפליז בגדלים שונים. בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, חזר שץ לדמות הנביא, הפעם במדיום הציור.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: מנור, דליה, אמנות בציון: צמיחתה של אמנות לאומית מודרנית בארץ-ישראל, מוסד ביאליק, ירושלים, 2018, עמ' 88-84.
- ^ ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), "בצלאל" של שץ, 1903-1929, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 121.