ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירחמיאל גרשון אדלשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1862
קמניץ, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1919 (בגיל 57 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 7 באפריל 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הנצי"ב מוולוז'ין, הרב חיים סולובייצ'יק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (תרכ"ב, 1862 - ז' בניסן תרע"ט, 7 באפריל 1919) היה רבה של שומיאץ שבאימפריה הרוסית ומחבר הספר "חידושי בן אריה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקמניץ שבליטא לרב צבי אריה וגיטל אדלשטיין. בצעירותו למד עם רבה של קמניץ הרב יהושע הכהן בלומנטל וסיים את הש"ס לפני בר המצווה.

נשא את רייזל בת הרב פסח מקמניץ. לאחר נישואיו עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין. בשנת תרמ"ז (1886) נבחר על ידי הנצי"ב מוולוז'ין להימנות על קבוצת האברכים הראשונה של כולל ברודסקי בישיבה. הנצי"ב מוולוז'ין היה זה שסמך אותו לרבנות ומינהו לאחר מספר שנים לרב שכונה בוולוז'ין. בלומדו בוולוז'ין היה קשור גם לרב חיים סולובייצ'יק המשנה לראש הישיבה.

בהמלצת הנצי"ב התמנה הרב אדלשטיין לרבה של העיירה חטוביץ. לאחר תקופה התמנה לרבה של שומיאץ. בעת רבנותו הוציא לאור את ספרו חידושי בן אריה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדדה ישיבת ראדין ועמה החפץ חיים ממקומה ושהתה בשומיאץ במשך כשנתיים. בתקופה זו נוצר קשר בין החפץ חיים לרב אדלשטיין.

נפטר בז' בניסן תרע"ט (7.4.1919) ונקבר בבית העלמין היהודי שבשומיאץ. לאחר פטירתו מונה בנו הרב צבי יהודה אדלשטיין לרב העיירה במקומו.

בשנת תשע"ז (2017) אותר קברו על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי[1], לאחר שבית העלמין חולל מספר פעמים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב צבי יהודה אדלשטיין - מילא את מקומו כרבה של שומיאץ ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והיה רבה של רמת השרון.
  • בנו הרב בנימין חיים[2] - רבה של העיירה שאמוב שברוסיה ולאחר מכן רב שכונת מכבי ביפו. נפטר בליל הסדר תש"ו. חתנו רבי נחום גולדשמיד[3] כיהן כראש ישיבת חפץ חיים (כפר סבא), ולאחר פטירתו של חמיו מילא את מקומו ברבנות שכונת מכבי.
  • בנו הרב ברוך רבה של סטרשליה, רוסיה, נספה עם משפחתו בשואה. אשתו רייזל עלתה לארץ ישראל והתגוררה ברמת השרון.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר את חלקו הראשון של ספרו חידושי בן אריה בימי כהונתו בשומיאץ. בשנת תשמ"א הוציאו נכדיו את הספר במהדורה חדשה והוסיפו חלק שני לספר הכולל חידושים שלו ומכתבים מכתב יד והערות שרשם על ספריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]