יצחק שרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק שרים
לידה 1798
ה'תקנ"ח
ארם צובא
פטירה 17 באוקטובר 1872 (בגיל 74 בערך)
ט"ו בתשרי ה'תרל"ג
ארם צובא
תקופת הפעילות ?–1873 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו הדר עזר, באר יצחק, ליקוטים מפרדס, ליקוטי אמרים, מוסר חכמים, פי הבאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יצחק שְׁרֵים (ה'תקנ"ח 1798 - ט"ו בתשרי ה'תרל"ג 17 באוקטובר 1872) היה רב, פוסק הלכה ומגדולי חכמי ארם צובא, מחבר הספר "הדר עזר" ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלד בחלב בשנת ה'תקנ"ח - 1798, לרבי יוסף שרים, צאצא למשפחת שרים העניפה.

נחשב לשקדן ולמתמיד גדול, והרב מרדכי עבאדי מעיד עליו כי "שקד על לימודו לילות כימים, לילי טבת הארוכים"[1].

מוזכר כאחד מגדולי רבני ארם צובא, ובהסכמה לספר 'נבחר מכסף' לרבי יאשיהו (ב"ר יוסף) פינטו, חותם בראש המסכימים, לצד הרב שאול עזרא דוויק הכהן, רבי משה סוויד ועוד.

משפחתו ואף הוא נחשבו לאמידים יחסית, והוא השתמש בכספו להחזקת תלמידי חכמים נוספים שלמדו עמו, וכן להדפסת ספריו 'הדר עזר' ו'באר יצחק', אשר לצורך הדפסתם נדד לטורקיה. לספרים אלו זכה להסכמות נלהבות מאת חכמי ארם צובא, ביניהם הרב מרדכי עבאדי, הרב אברהם דיין ועוד.

חיבר את הפיוט "יודו שמים פלאך" המבטא את הציפייה לביאת גואל צדק[2].

נפטר ביום טוב ראשון של סוכות בעודו יושב בתוך הסוכה, ט"ו בתשרי ה'תרל"ג, 17 באוקטובר 1872, ונטמן במערת הצדיקים בחלב[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר אחריו ארבעה בנים; רחמים, יוסף, משה ודוד.

נכדו הרב יצחק שרים (ב"ר יוסף) הקרוי על שמו, היה חבר בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים, מחבר הספר "שמות הגיטין" ועוד[4].

נכדו הרב רחמים שרים (ב"ר דוד), הוא מחבר הספרים "שערי רחמים" (ירושלים, ה'תרפ"ו), ו"שערי דרך החיים" (ירושלים, ה'תרצ"א), ומזכיר את סביו בספריו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק שרים הותיר כתבי יד רבים. ספריו שיצאו לאור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהקדמתו לספר 'ליקוטים מפרדס'
  2. ^ הובא בספר ליקוטים מפרדס חלק ב', תל אביב ה'תשנ"א, עמ' 23
  3. ^ חכם יצחק שרים, באתר החכם היומי
  4. ^ דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, ה'תשס"ו