יצחק צבי ריבלין
 | |
| לידה |
1857 תרי"ז |
|---|---|
| פטירה |
אפריל 1934 (בגיל 77 בערך) י"ח בניסן תרצ"ד |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – אפריל 1934 |
| השתייכות | רבני הציונות הדתית, רבני המזרחי |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, גאולה, ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | מנהיג ה"מזרחי" בארץ ומייסד סניף המזרחי הראשון בארץ בירושלים |
| רבותיו | אביו, הנצי"ב |
  | |
הרב יצחק צבי ריבלין (תרי"ז, 1857 - י"ח בניסן תרצ"ד, אפריל 1934) התפרסם כאחד מגדולי ירושלים והיה ממנהיגי המזרחי בארץ ומייסד סניף המזרחי בירושלים, שהיה הסניף הראשון של התנועה בארץ. כונה "דרשן הגאולה" כיוון שהיה מרבה לדרוש בענייני גאולת ישראל. כיהן כרב שכונת זיכרון משה והסביבה במשך כ-20 שנה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה טולוצ'ין הקרובה לשקלוב לרב בנימין ולרייזל, שניהם נכדי הרב משה ריבלין משקלוב שהיה ראב"ד האשכנזים בירושלים ובן הרב הלל ריבלין משקלוב, מחבר קול התור ומתלמידי הגר"א.
למד אצל אביו ובישיבת וולוז'ין כאביו. נודע בישיבה בבקיאותו בש"ס ופוסקים וכונה בישיבה "העילוי מטולוצ'ין" או 'הש"ס החי'.
רעייתו, אם חמשת ילדיו, התנגדה לרצונו לעלות לארץ, והוא נתן לה גט ועלה יחידי בתרמ"ד. גם בין גדולי ירושלים התבלטה גאונותו המופלגת, בייחוד בבקיאותו הגדולה בש"ס ופוסקים ובשקידתו העצומה. הוא ידע היכן נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מב'מסורת הש"ס'. כוח תפיסתו היה עצום, עד שהיה יכול להגיד במהירות את מספר המרצפות שבחדר או מספר האבנים שבבניין.
ייסד כמה "חברות לדיבור לשון הקודש" על אף שנרדף על כך. השתתף בקניית קרקעות להקמת מושבות חדשות בארץ ושכונות חדשות מחוץ לחומות בירושלים, וראה בכך כבישת הדרך לגאולה. היה המייסד העיקרי של חברת רמה שקנתה בתרנ"ד שטח של כ-3,000 דונם בהמצפה שעל יד קבר שמואל הנביא. שהה בתרנ"ז-תרנ"ט ביפו במסגרת פעילות '"חברת ישוב ארץ הקודש" שהקים בתרנ"ו שמטרתה הייתה להגביר אהבת עבודת האדמה בקרב בני ירושלים ונשלחו שליחים ליפו ולמושבות כדי לחפש מקומות עבודה לפועלים ולגייס חברים. כיהן כרבה של שכונת "מזכרת משה". בתרנ"ט חזר לירושלים ובתרס"ג הוביל את ייסוד סניף המזרחי בירושלים שהיה הראשון בארץ. בשנים תרס"ג-תרס"ח כיהן כראב"ד טולוצ'ין במקום אביו שנפטר וחזר לירושלים. בתרפ"ח היה שותף להקמת "קרן בנין ירושלים" כדי לעזור לבניין בתים למחוסרי דירות בארץ על ידי הלוואות והיה ממנהליה.
על פי תאוריה של החוקר אלי אשד, הספר קול התור לא נכתב על ידי הרב הלל ריבלין אלא על ידי נינו הרב יצחק צבי ריבלין.
במשך כ-20 שנה ועד פטירתו, היה הרב של שכונת זיכרון משה והסביבה.
ביום הלווייתו הכריזה הרבנות הראשית על ביטול מלאכה. בהלווייתו השתתפו אלפים מבני כל החוגים.
ספדו לו הרב הראשי לישראל הראי"ה קוק. הרב יוסף גרשון הורביץ והרב שמואל רפפורט.
במרץ 2022, אדר ב' תשפ"ב, נחנכה בשכונת רמות בירושלים כיכר על שמו, בטקס רשמי מטעם עיריית ירושלים בהנחיית משה שטרן ובמעמד ראש העיר משה ליאון.[1]
| תקופת חייו של הרב יצחק צבי ריבלין על ציר הזמן |
|---|
 |
מדרשותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעם אחת, ביום השנה של פטירת הגר"א בחוה"מ סוכות, דרש הרב ריבלין בבית הכנסת בשכונת "זיכרון משה". בדרשתו הוא דיבר על עליית תלמידי הגר"א ועל תורת המשיחיות דאתחלתא בשיטת הגר"א ותלמידיו מייסדי היישוב. באמצע המעמד, התפרץ קנאי קיצוני אחד ואמר: "מה מספר הרב, הייתכן שהגאון הקדוש (הגר"א) היה ציוני?" ר' יצחק צבי ענה: "כן, כן, הגר"א היה ציוני, הרב בעל התניא היה ציוני, יהושע בן נון היה ציוני, משה רבנו היה ציוני, הקב"ה הוא ציוני ככתוב: "כי בחר ד' בציון, אווה למושב לו!" ('מוסד היסוד' עמ' 320. 'מדרש שלמה' עמ' 180 עיי"ש).
- באחת מדרשותיו שנערכה על ידי חברת "ישוב ארץ ישראל", הדגיש הגרי"צ שחובה עלינו ליתן כבוד לכל חברות המשתדלים ברעיון הזה ולקרב את החופשים. והתריע נגד המסרבים לעלות, בהזכירו את היראים שלא רצו לעלות מבבל לא"י בימי נחמיה בעטיים של אלה שהיו דורכים גתות בשבת, וע"י שיטה זו גרמו לנו את הגלות המרה הזאת: "גם המרגלים היו גדולי הדור אז וטעו ועי"ז מתו יותר מחצי מיליון יהודים. עיקר מצוות ישוב א"י היא בנין ונטיעת אדמתה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה - עלינו להתעורר מלמטה, ואז תהיה התעוררות מלמעלה, ועלינו לתקן את עוון המרגלים ואחר כך ירחם ה' את יעקב" ('מוסד היסוד' עמ' 61 ועמ' 292).
- וכן אמר על יסוד דברי הגר"א וכך אמר הרב קוק שהיסוד לגאולה הוא רישיון מאומות העולם. כך ראינו בזמננו בועידת סן רמו שאשררה את הצהרת בלפור ובהכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית.
- ציטט מר' ישראל פרידמן מרוז'ין שהגאולה תתחיל באתערותא דלתתא על ידי קיבוץ גלויות ('מוסד היסוד' עמ' 203).
- באספת היסוד של ה"מזרחי" בירושלים התקיימה בחוה"מ פסח תרס"ג, בבית המדרש 'בית רחל' בשכונת כנסת ישראל, ונפתחה על ידי הרי"צ, שבאר כי מטרת האגודה להיות סניף לאגודת הציונים החרדים הנקראים בשם 'המזרחיים', וגם לעסוק באה"ק בקניית קרקעות עבור בניין בתים. בדרשתו הביא ראיות מן התורה שבכתב ושבע"פ, כי חובה לעסוק בפועל ביישוב של ארץ ישראל וכי "הגאולה תבוא קמעא קמעא בדרך טבעית, והניסים יבואו רק אחר כך. וכל המערער על כך אין לו שום יסוד מן התורה, ואין זאת אלא מעשי היצר הרע המתלבש בלבוש היצר הטוב להטעות את היראים כדרך שקרה לגדולים ורבים" (י' וייס, "בשעריך ירושלים", עמ' 256; "יובל המזרחי", עמ' קפ"ט).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין ריבלין, הרב יצחק צבי ריבלין, ירושלים תשכ"א
- עלון שבת הראי"ה, גליונות 69-65 (על חייו, פועלו וקשריו עם הרב קוק של הרב י"צ ריבלין; ניתנים לקריאה גם במרשתת דרך האתר "ישיבה").
- "שערי ציון", שנה י"ד חוברת ז-ט, תרצ"ד, עמ' מד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה נחמני, מייסד 'המזרחי' בארץ, שידע את הש"ס בעל פה, בבלוג, "הקיבוץ הקדוש"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כיכר ברמת שלמה על שם העילוי מטולצי'ן, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2022