יצחק יעבץ
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| לידה |
המאה ה־15  |
|---|---|
| פטירה |
1547 ז' בטבת ש"ח |
| מקום מגורים | סלוניקי |
| תקופת הפעילות |
?–1547 |
| תפקידים נוספים | רופא |
| רבותיו | רבי יהוסף אבן שרגא, מהר"י מינץ |
| אב | רבי יוסף יעבץ |
| צאצאים | ר' שלמה, ר' יוסף |
| מספר צאצאים | 2 |
| חותנים | רבי יהוסף אבן שרגא |
  | |
רבי יצחק יעבץ (נפטר ז' בטבת ה'ש"ח) היה רופא ורב בסלוניקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסח מצבתו
|
|---|
|
כל בא מכל ארץ מרחק, יקרא מכתב גל זה פורש, תוכו גבר רם עד שחק, חוטר מגזע רם שורש, חכם שלם ה'ה'ר' יצחק, בן הרב ה'ר' יוסף [ה]דורש, נתבקש בישיבה של מעלה, יום ב' ז' לחדש טבת, שנת ה'ש'ח' |
נולד לרבי יוסף יעבץ, ממגורשי ספרד ומחבר הספר "אור החיים", והיה חתנו של המקובל רבי יהוסף אבן שרגא בפדובה, אצלו גם למד תורה[1]. היה דר בפדובה, וגם למד שם אצל המהר"י מינץ, והעיד כי ראהו מברך ברכת החמה בשנת ה'רס"ה, כבן 100 שנה. שימש כרב בשאלוניקי, ונחשב מגדולי דורו, כפי שנראה מהתשובה בעניין אמירת "ה' אלוהיכם אמת" המופיעה בספר "באר מים חיים" לרבי חיים עובדיה די בושאל, שחתם יחד עם רבני הזמן, ביניהם מהר"י בן חביב, מהר"ש שארליוו, מהר"ם עראמה ועוד[2].
נכדו ר' יצחק יעבץ מספר עליו בספרו חסדי אבות[3], ומובא על ידי רבי אברהם כלפון (רב) ב"מעשה צדיקים", סימן רצ, וז"ל: "מעשה בהרב יצחק יעב"ץ הזקן שהיה דן דין אחד, ובא גדול הקהל ורמז לו על הדבר וכוונתו להחניף לו, ותכף בראותו אותו כי רמז לו על הדבר חרה אפו מאד, ועם כל זה לא דן הדין אלא לאמיתו. ואמר לאנשי קהלתו, דעו לכם רבותי כי כך וכך היה המעשה, ומעתה בחרו לכם את מי ידון דינכם וירביץ תורה ביניכם ונשבע בשבועה ואמר להם כי אין חפץ באלה אשריו ואשרי יולדתו".
ב"מחזור הגדול מכל השנה", שלוניקי ש"י, דף 366, ב. כתוב: ”גם האחים האומנים... שלמה .. והיקר הר’ יוסף יעבץ... בתחלת המלאכה היה עוד אביהם הזקן חי... ר’ יצחק יעבץ ... היה אבי כל תופש לוטש עט ברזל ועופרת והוא עומד עליהם ברוב חכמתו ותבונתו, אומנותו ואמונתו, היה גם המתקן ומגיה כל דבר המלאכה”.
מלבד ההקדמה לספרו של אביו "חסדי ה'", חיבר מאמר בשם "קריאת שמע בדקדוק אמרותיה ואותיותיה"[4]. המאמר נדפס בחלקו תחת שמו של אביו[5].
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו היו רבי שלמה ורבי יוסף, שהיו מדפיסים והקימו יחד בית דפוס בשנת ה'ש"ג בשאלוניקי ומאוחר יותר הדפיסו את התלמוד הבבלי בדפוס שהקימו בקושטא[6].
בנו של רבי שלמה, רבי יצחק יעבץ, חיבר את הספרים: חסדי אבות (קושטא שמ"ג) – פירוש על מסכת אבות; יפק רצון (קושטא שנ"ג) – פירוש על הפטרות בנוסח ספרד ואשכנז; תורת חסד (ביל וידיר שנ"ד) – ביאור על חמש מגילות, תהלים, רות ואיוב.
נפטר ז' בטבת ש"ח, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש' וואנונו, רבנן תקיפי ארעא, עמוד 606
- מיכאל מולכו, בית העלמין של יהודי שאלוניקי, עמוד 115.
- מסכת אבות, ר"י יעב"ץ, ירושלים תש"נ, מבוא עמוד 15.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חסדי ה', הקדמה
- ^ רבי חיים עובדיה, באר מים חיים, שלוניקי, ש"ו, סימן כ"ו.
- ^ חסדי אבות, באתר beta.hebrewbooks.org.
- ^ צילום כתבי יד בספרייה הלאומית: מהמאה ה־15, מהמאה ה־16.
- ^ "קריאת שמע בדקדוק אמרותיה ואותיותיה", קובץ בית חיינו ב, בני ברק: ישיבת פוניבז', תשס"ז, עמ' ז–ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ חיים דב פרידברג, תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה-פורטוגליה, ותוגרמה שמלפנים, אנטוורפן תרע"ד
| בקרת זהויות |
|
|---|