יעקב קופל אלטנקונשטט
 | |
| לידה |
11 באפריל 1766 ב' באייר תקכ"ו אלטנקונשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1835 (בגיל 69) כ"א בכסלו תקצ"ו ורבובה, צ'כוסלובקיה |
| מקום פעילות | ורבו, ממלכת הונגריה (כיום סלובקיה) |
| תקופת הפעילות |
? – 11 בדצמבר 1835 |
| השתייכות | יהדות הונגריה |
| תפקידים נוספים | רב העיר ורבו |
| רבותיו | רבי יוסף שטיינהארט, רבי הירש חריף, רבי יחזקאל לנדא, רבי מאיר ברבי |
| תלמידיו | רבי אברהם שאג-צוובנר, רבי אשר אנשיל יונגרייז, רבי חיים צבי מנהיימר |
| חיבוריו | חידושי יעב"ץ |
  | |
רבי יעקב קופל אלטנקונשטט (או: אלטנקונשטאדט;[1] נודע בכינוי ר' קופל חריף; ב' באייר תקכ"ו, 11 באפריל 1766, אלטנקונשטאדט, בוואריה - כ"א בכסלו תקצ"ו, 11 בדצמבר 1836, ורבו) היה רב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה, רבה של העיר ורבוי, תלמידו של הנודע ביהודה, ומחבר הספר "חידושי יעב"ץ".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תקכ"ו בעיר אלטנקונשטאדט, בוואריה. משפחתו מתייחסת גנאלוגית למדינאי היהודי ופרשן המקרא דון יצחק אברבנאל[2], ואביו רבי צבי הירש בן שמואל אלטנקונשטט היה לפי עדות נכדו למדן גדול[3]. בילדותו נסע לפיורדא ללמוד תורה אצל רבי יוסף שטיינהארט, רבה של העיר, שהיה אז בסוף ימיו; ואצל מחליפו בראשות הישיבה המקומית, רבי צבי הירש יאנוב ("ר' הירש חריף"). בשנת תקמ"ד החל ללמוד אצל רבי יחזקאל לנדא בפראג. הוא ותלמיד נוסף יחיד[4] זכו מפי רבם לתואר "משוחרר", שמורה על הישגים לימודיים המאפשרים לתלמיד להסתדר בכוחות עצמו מבלי להזדקק לרבו.
בסוף שנת תקמ"ז התארס עם ליבלה בתו של ר' אברהם פעססעלס מהעיר שטאמפן, הוא התחתן רק לאחר שנה, ובשנה זו עבר לפרשבורג ולמד אצל רבה של העיר, רבי מאיר ברבי.
בערך בשנת תק"נ התמנה כרבה של קרלבורג, משרה בה החזיק עד שנת תקנ"ב, אז מונה כרבה של העיר ורבו. בשל חריפותו הרבה שהחלה להתפרסם, כינו אותו רבים "קופל חריף", כינוי זה דבק בו ונעשה לשימושי יותר משם משפחתו המקורי.
בוורבו הקים ישיבה, שהייתה הישיבה החשובה השנייה בהונגריה לצד ישיבתו של החתם סופר בפרשבורג. בישיבה זו למדו בדרך כלל כ-150 תלמידים, ובשנות כהונתו למדו בה כמה אלפים. שיעוריו התפרסמו בחריפותם, והיו מוקד משיכה לאורחים שבאו לימים ספורים כדי להאזין להם[5]. לפי עדות תלמיד הישיבה הרב מאיר טויבר, אמר לו החתם סופר: ”יודע אני שהתלמידים הבאים מוורבו אינם מוצאים חפץ בשיעורי כמו בשיעורי הרב מוורבו”.
נפטר בפתאומיות בליל שבת פרשת וישב, כ"א בכסלו תקצ"ו (1835). החתם סופר הגיע במיוחד מפרשבורג להספידו[6].
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו "חידושי יעב"ץ" על מסכת חולין, הודפס בפרשבורג לאחר פטירתו, בידי בנו רבי אברהם יחזקאל רייך מבנוביץ' (אנ'), בהסכמתו של החתם סופר. מלבד ספר זה הותיר אחריו בכתובים ובכתבי תלמידיו חידושים על כל הש"ס, ורשימות רבות בדברי אגדה.
תוכניתם של בני המחבר להדפיס את חידושיו למסכתות נוספות בתלמוד, עליה הכריזו בהקדמת הספר על מסכת חולין, לא יצאה לפועל. בתחילת המאה ה-21 החלו להדפיס מכתביו במסגרת מכון ירושלים, ובמסגרת פרטית בארצות הברית.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ילדיו
- רבי אברהם יחזקאל רייך ואשתו שרה שרל
- מטילדה מאטל ובעלה רבי דוד ברד"ח
- ייטל ובעלה רבי דוד ליב רוזנצוייג
- רבי צבי הירש רייך
- רבי משולם רייך
נכדו, הקרוי על שמו הוא הרב יעקב קופל רייך, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, ומראשי היהדות האורתודוקסית ההונגרית במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מרבני הונגריה היו תלמידיו של רבי קופל חריף. כך כתב הרב יקותיאל יהודה גרינוולד בספרו "פארי חכמי מדינתנו" (סיגט תר"ע): ”הגאון המובהק ומפורסם מאור הגולה, המפורסם בשם ר' קאפל חריף בן מו"ה צבי. רוב גדולי ישראל היו מתלמידיו, חריפותו מי ימלל...”. להלן חלק מתלמידיו:
- רבי אברהם שאג-צוובנר, רבן של שאטלסדורף וקוברסדורף, ובסוף ימיו בירושלים[7]
- רבי חיים צבי מנהיימר, רבן של שאטלסדורף וורבו, ואונגוואר
- רבי מאיר טויבר, מחבר "עין מאיר"
- רבי צבי הירש פרלס ברודא, רב ודיין בוורבו (נפטר ח' בחשוון תרט"ו)
- הרב דוד לייב זילברשטיין - רב וראש ישיבה בואץ.
- רבי שלמה זילברשטיין מגרוסוורדיין, מחבר "אהל שלמה" (נפטר ט' בטבת תרס"ט)
- רבי זליג פלונר, מו"ץ במאד (נפטר ה' בשבט תרמ"ח)
- רבי שמואל שמלקא קליין, רבה של סעליש ומחבר "צרור החיים" (נפטר ט' באדר תרל"ה)
- רבי אשר אנשיל יונגרייז, רבה של טשנגר ומחבר "מנוחת אשר"
- רבי דוד שיק מברעזאווע אב״ד טוקאי ומח״ס ״אמרי דוד״ (נפ׳ ג׳ שבט תר״נ). בנו הצעיר של ה״אמרי דוד״ נשא לבתו של ה״מנוחת אשר״ שהיה ג״כ תלמיד של רבי קאפל חריף כנ״ל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם פריעדלער, זעקת שבר: על מות ... הרב ... קאפל אלטינקונשטאטד אב"ד ור"מ דק"ק ווערבויא, הנקרא בפי כל ר' קאפל חריף, אופן, 1836
- בצלאל לנדוי והרב ישראל יוסף פרידמן, הגאון הגדול ר' קאפל חריף אב"ד ק"ק ווערבויא, קמ"ה שנה לפטירתו. המחנה החרדי, י"ג בכסלו תשמ"א, עמ' 31.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב בן צבי אלטנקונשטדט, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יעקב קופל דושינסקיא, תולדות יעקב: והוא קורות חיי הגאון רבי קאפל חריף זצ"ל - תקכ"ו-תקצ"ו, לונדון, תרע"ח, באתר היברובוקס
- אילן היוחסין של הרב קופל חריף באתר Geni
- ספריו
- חידושי יעב"ץ - חולין, פרשבורג, תקצ"ז, באתר היברובוקס
- חידושי יעב"ץ - פסחים וחידושי סוגיות, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, באתר אוצר החכמה
יעקב קאפל אלטענקונשטאדט (1776-1836), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לעיתים הוא מכונה בשם משפחת צאצאיו, "קופל רייך"; וכדי להבחין בינו לבין נכדו בעל אותו שם, יעקב קופל רייך, הוא מכונה "יעקב קופל רייך (הראשון)". במקורות מסוימים הוא מוזכר בשם רבי קופל קונשטט.
- ^ לנדוי ופרידמן, ר' קאפל חריף, להלן בפרק "לקריאה נוספת".
- ^ הקדמת הנכד, רבי אברהם יחזקאל רייך, לספר "חידושי יעב"ץ"
- ^ רבי אליקים גץ שווערין, רבן של סבודקה ובאיה.
- ^ לדברי האדמו"ר מבלאז'וב רבי ישראל שפירא, בין המתעכבים בעיר כדי לשמוע את שיעוריו היה גם רבי חיים הלברשטאם בצעירותו, בדרכו לחתונתו הראשונה עם רחל בתו של רבי ברוך תאומים-פרנקל. מצוטט אצל: לנדוי ופרידמן, ר' קאפל חריף, להלן בפרק "לקריאה נוספת".
- ^ ווערבוי ורבניה, בתוך: יצחק וייס, שיח יצחק - שו"ת, ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ה. עמ' 12. הספדו של החתם סופר על רבי קופל חריף נדפס בספרו על התורה "תורת משה" בפרשת ויחי.
- ^ לפי צבי הירש שווארץ, "תולדות רבינו", דרשות הרא"ש, עמ' יז, הערה 58, לא היה תלמידו.