יעקב פליישמן
לידה |
1921 סקשפהרוואר, הונגריה |
---|---|
פטירה |
1990 (בגיל 69 בערך) פריז, צרפת |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אקול פראטיק דה אוטז אטיד |
מוסדות | |
תחומי עניין | פילוסופיה יהודית |
עיסוק | פילוסוף, חוקר |
השפיע על | ירמיהו יובל |
מדינה | ישראל |
פרסים והוקרה | מדליית כסף של CNRS (1979) |
יעקב פליישמן (Jacob (Eugene) Fleischmann; 1921 – 1990) היה פילוסוף ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פליישמן נולד בעיר סקשפהרוואר שבהונגריה. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל. מעת עלייתו ועד 1950 למד פילוסופיה, פילוסופיה יהודית והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים; בין מוריו היו מרטין בובר, יוליוס גוטמן, הוגו ברגמן וחיים יהודה רות. בשנת 1946 קיבל תואר מוסמך, וב-1951 תואר דוקטור[1]; הדיסרטציה הייתה בנושא "בעיית הנצרות בפילוסופיה היהודית של המאה התשע-עשרה". בשנים 1952–1954 למד באקול פראטיק דה אוטז אטיד (EPHE) בפריז, בעיקר אצל אלכסנדר קורא (אנ') ואריק וייל (צר'). בשובו כיהן כמרצה (ולאחר מכן כמרצה בכיר) לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1958 היה גם לעמית מחקר במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS) בפריז. משנת 1967 כיהן כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (בשנים 1971–1973 עמד בראש החוג), וחילק את זמנו בין תל אביב ופריז. בשנותיו האחרונות התגורר בפריז.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בעיית הנצרות במחשבה היהודית: ממנדלסון עד רוזנצוויג, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ד.[2]
רשימות לפי הרצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות הפילוסופיה העתיקה מתאלס ועד אריסטו: רשימות לפי הרצאותיו של י. פלישמן; בעריכת איתן ישראלי, 3 כרכים, ירושלים: מפעל השכפול, תשט"ו. ("פנימי")
- הפילוסופיה במאה העשרים: רשימות לפי הרצאותיו של י’ פליישמן; בעריכת עדי צמח, ירושלים: מפעל השכפול – הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, תשי"ח.
- היסודות האונטולוגיים של ההכרה: רשימות לפי הרצאותיו של יעקב פליישמן; ערך: אהוד בן עזר (ראב), 2 כרכים, ירושלים: מפעל השכפול של הסתדרות הסטודנטים, תש"ך.
- הפילוסופיה של ספינוזה: רשימות לפי הרצאות; ערך: ישראל איגרא, ירושלים: מפעל השכפול, תשכ"ד.
בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאורג ו"פ היגל, מבוא לתולדות הפילוסופיה; תרגם: מרדכי בן אשר; ערך: יעקב פליישמן, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('ספרי מופת פילוסופיים'), תשכ"ג.
כתביו בצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- La philosophie politique de Hegel : sous forme d'un commentaire des "Fondements de la philosophie du droit" / Eugène Fleischmann. Paris : Plon, 1964 (Recherches en sciences humaines ; 18).
- La science universelle ou la logique de Hegel / Eugène Fleischmann. Paris : Plon, 1968. (Recherches en sciences humaines ; 25).
- Le christianisme mis à nu : la critique juive du christianisme / Eugène Fleischmann. Paris : Plon, 1970. (Recherches en sciences humaines ; 30).
- La philosophie politique de Hegel : sous forme d'un commentaire des "Fondements de la philosophie du droit" / Eugène Fleischmann. Paris : Gallimard, 1992 (Collection Tel ; 198).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'זיכרון לראשונים: יעקב פליישמן', קתרסיס 2 (סתיו תשס"ה, 2004), 149 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב פליישמן באתר WorldCat Identities
מפרי עטו:
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 216 תעודות גמר חלקה השנה האוניברסיטה העברית, חרות, 21 בדצמבר 1952
- ^ ביקורת: מ. אג"ף, בעיית הנצרות במחשבה היהודית ממנדלסון עד רוזנצווייג, מאת יעקב פליישמן, חרות, 10 באפריל 1964.