יעקב עקנין

יעקב עקנין
	עקנין (רוכן) יחד עם אריאל שרון במפקדת אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים
לידה	ינואר 1928; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	23 ביוני 2022 (בגיל 94)
מדינה	ישראל
השתייכות	אצ"ל; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1946 – 1948 (אצ"ל); 1948 – 1977 (צה"ל)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 402; מפקד עוצבת התקומה; מפקד תותחנים פיקודי בפיקוד הצפון; ראש מטה פיקוד המרכז; ראש מחלקת תורה ולחימה במטכ"ל; מפקד אגד ארטילרי 213; מפקד אגד ארטילרי 214; מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור לוחמי המדינה
תפקידים אזרחיים
	מנהל מינהל מקרקעי ישראל

יעקב עקנין (ינואר 1928 – 23 ביוני 2022) היה איש צבא ומנהל ישראלי. שירת כקצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, פיקד על אגד ארטילרי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ופיקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל.

מפקדת אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973, האלוף אריאל שרון, אל"ם יעקב עקנין ואל"ם יהושע שגיא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקנין נולד בירושלים למשפחה ממוצא ספרדי, ולו שבעה אחים ואחיות. כנער התנדב לארגון ההגנה וב-1946 הצטרף לארגון האצ"ל בו זכה לכינוי "עמיאל". היה סגן מפקד גנדה שבסיסה היה בשכונת מאה שערים^[1]. בין הפעולות בהן השתתף היה פיצוץ מועדון הקצינים "בית גולדשמידט" בירושלים.

לאחר הקמת צה"ל התגייס לחיל התותחנים ופתח בקריירה צבאית. הוא שימש סגן ומפקד גונדה 416, יחידת נ"ט תחת פיקוד חטיבת גולני. לאחר מכן פיקד על גדוד 402 עמו לחם במהלך מבצע חרגול. במלחמת ששת הימים פיקד על אגד ארטילרי 213 באוגדה 38, תחת פיקודו של אריאל שרון, שהשתתפה בקרב אום-כתף, בה התותחים יצרו "מסך אש מתגלגל" לפני הכוחות הנעים. לאחר המלחמה מונה למפקד התותחנים בפיקוד הצפון. ב-1968 מונה לראש מחלקת תורה ולחימה במטכ"ל ובמלחמת ההתשה פיקד על אגד ארטילרי סדיר בחצי האי סיני. במלחמת יום הכיפורים פיקד על אגד ארטילרי 214 באוגדה 143, שוב תחת פיקודו של שרון.

בספטמבר 1974 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בדרגת תת-אלוף^[2]. הוא שירת בתפקיד עד אוגוסט 1977. מיד לאחר שחרורו מונה בספטמבר 1977, על ידי שרון שהיה אז שר החקלאות, למנהל מינהל מקרקעי ישראל^[3]. הוא כיהן בתפקיד עד נובמבר 1980, עת נאלץ להתפטר בעקבות סכסוך עם שרון, למרות תמיכה שזכה בה ממועצת מינהל מקרקעי ישראל^[4]. לאחר מכן מונה לחבר במליאת רשות השידור, שימש ראש אגף הארגון של הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשירית^[5], ויועץ שר העבודה והרווחה לענייני ערבים. במסגרת תפקידו זה הקים מכון להכשרה מקצועית בסכנין^[6]. בנוסף פעל כסוחר קרקעות ביהודה ושומרון. בין השאר היה מעורב בפרשת הקרקעות של "רמת קדרון" שנחקרה במשטרה^[7]^[8]^[9]. בשנת 1986 מונה עקנין על ידי משה קצב למנהל המכון הארצי להכשרת נהגים שהוקם בשיתוף של משרד התחבורה והמועצה הלאומית למניעת תאונות וקיבל בלעדיות על כל הקורסים לרענון נהיגה של נהגים שצברו נקודות במדינת ישראל^[10]^[11]^[12]. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 1989 נמתחה ביקורת על עלות הרכב שנרכש עבור עקנין ועל כך שרוב עבודות הדפוס של המכון הארצי להכשרת נהגים נמסרו לדפוס בבעלות בנו של עקנין^[13]. בעקבות הבקורת על העברת עבודות הדפוס לבית דפוס בבעלות בנו נפתחה חקירה משטרתית, עקנין הועמד לדין וזוכה^[14].

נפטר ב-23 ביוני 2022.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר קוטלר, יעקב עקנין: איש של אף אחד, מעריב, 8 בדצמבר 1978
יעקב עקנין, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ יהודה לפידות, על חומותייך, אתר דעת
^ תא"ל מ. ציפורי עוזר ראש אג"ם, דבר, 3 בספטמבר 1974
^ תא"ל (מיל) י. עקנין אושר כמנהל מינהל -המקרקעין, דבר, 12 בספטמבר 1977
^ אהרן פריאל, "חיוני לאפשר ליעקב עקנין להמשיר למלא את שליחותו", מעריב, 20 באוקטובר 1980
^ אבי בטלהיים, יעקב עקנין - מנהל אגף הארגון של מטה הבחירות של הליכוד, מעריב, 24 בדצמבר 1980
^ עקנין עוזר לערבים, כותרת ראשית, 1 בינואר 1986
^ יעקב עקנין יוזמן לחקירה במשטרה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
^ עבירות תקשי"ר, כותרת ראשית, 2 באפריל 1986
^ פרשת הקרקעות החקירה רק החלה, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986
^ יותר מרבע מליון נהגים, מעריב, 28 בנובמבר 1988
^ מי ומי במכון, מעריב, 28 בנובמבר 1988
^ יוסף צוריאל, כמה נקודות כבר צברת?, מעריב, 17 במאי 1988
^ מיכל קפרא, ברוך מתפלא - פרק שביעי: שוב לא הבינו, מעריב, 21 ביולי 1989
^ רע"א 275/96, יעקב עקנין נגד מרדכי גילת ואחרים, החלטה מ-31 במרץ 1996

[1] יהודה לפידות, על חומותייך, אתר דעת

[2] תא"ל מ. ציפורי עוזר ראש אג"ם, דבר, 3 בספטמבר 1974

[3] תא"ל (מיל) י. עקנין אושר כמנהל מינהל -המקרקעין, דבר, 12 בספטמבר 1977

[4] אהרן פריאל, "חיוני לאפשר ליעקב עקנין להמשיר למלא את שליחותו", מעריב, 20 באוקטובר 1980

[5] אבי בטלהיים, יעקב עקנין - מנהל אגף הארגון של מטה הבחירות של הליכוד, מעריב, 24 בדצמבר 1980

[6] עקנין עוזר לערבים, כותרת ראשית, 1 בינואר 1986

[7] יעקב עקנין יוזמן לחקירה במשטרה, מעריב, 22 באוגוסט 1985

[8] עבירות תקשי"ר, כותרת ראשית, 2 באפריל 1986

[9] פרשת הקרקעות החקירה רק החלה, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986

[10] יותר מרבע מליון נהגים, מעריב, 28 בנובמבר 1988

[11] מי ומי במכון, מעריב, 28 בנובמבר 1988

[12] יוסף צוריאל, כמה נקודות כבר צברת?, מעריב, 17 במאי 1988

[13] מיכל קפרא, ברוך מתפלא - פרק שביעי: שוב לא הבינו, מעריב, 21 ביולי 1989

[14] רע"א 275/96, יעקב עקנין נגד מרדכי גילת ואחרים, החלטה מ-31 במרץ 1996

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]