יעקב כהנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב כהנוב
לידה 7 בפברואר 1947
יפעת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 2016 (בגיל 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה ימית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב כהנוב (7 בפברואר 194712 בדצמבר 2016) היה פרופסור לארכאולוגיה ימית בחוג לציוויליזציות ימיות ובמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה. היה מחשובי החוקרים בעולם של ספינות עתיקות ועמד בראש פרויקט בניית הרפליקה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב כהנוב ("יַק") נולד בקיבוץ יפעת ב-1947 ליצחק איש חינוך, ועטרה, מנהלת משק, ילד אמצעי בין גיורא הבכור לחנה, האחות הצעירה. ילדותו עברה עליו בקיבוץ, ובהיותו בכיתה ב' כאשר אביו מונה למנהל החווה החקלאית יד נתן בעכו עברה המשפחה לנהריה. שם החלה אהבתו לים. בימי בית הספר היסודי הייתה הימייה של נהריה המקום בו בילה את עיקר שעות הפנאי שלו; שם למד לחתור, להפליג ולטפל בכלי השיט. בהיותו בכיתה ט' נהרג אחיו הבכור גיורא בתאונת דרכים.

בשנת 1960, במסגרת תפקידו של האב, כעובד משרד החינוך, עברה המשפחה להתגורר בירושלים. כיתה ח' עברה על כהנוב בגימנסיה העברית רחביה, אולם את לימודיו התיכוניים בחר להמשיך במגמת שייטים בבית הספר לקציני ים עכו. בבית הספר נתקבלה החלטה להגדיל את מספר התלמידים. מחזור י' אליו הצטרף כלל 120 קדטים. כהנוב היה תלמיד מצטיין ונבחר לתפקיד יו"ר ועד התלמידים. חבריו מעידים עליו שהיה מנהיג טבעי, חברותי ומקובל, שידע לעמוד על זכויות הקדטים, שייט טוב, חבר נאמן ואדם ישר דרך. בני המחזור שומרים על קשר חזק ביניהם, נפגשים ומטיילים יחד.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים
מסלול הפגנת השיט שערכו כהנוב וצוותו מול העיר סואץ. המקום בו נשבו מסומן באדום.
סירת הגומי עם כהנוב וצוותו נושאת הדגל בתעלה לפני שנפתחה עליה אש, 14 ביולי 1967.[1]

בסיום לימודיו בשנת 1965 התגייס כהנוב לחיל הים. הוא סיים קורס חובלים בהצטיינות ועבר הכשרה לספינות טילים. עד שתגענה הספינות לארץ, הוצב בחוליית החוף של חיל הים. לקראת מלחמת ששת הימים קודמה היחידה לנמל אשדוד והתכוננה לבצע הנחתה של חטיבה 55 בחוף אל עריש. עם פרוץ המלחמה שונתה משימת החטיבה והיא הועברה לשחרור ירושלים. חולית החוף הונחתה בסיני וסייעה בטיהור השטח.

הנפילה בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להמחיש למצרים ולאו"ם שישראל ראתה את קו הפסקת האש כעובר במרכז התעלה, מרחק שווה מגדותיה, שר הביטחון משה דיין החליט להציג שיט ישראלי בתעלה. ב-14 ביולי 1967 הושטו סירות גומי נושאות דגל ישראל בחמישה מוקדים לאורך תעלת סואץ. הפעילות זכתה מאוחר יותר לשם 'מבצע ברק' ותוכננה להיות מאובטחת על ידי טנקים ותותחים מהחוף המזרחי.

לאחר כמה מעברים של הפגנת נוכחות במרכז התעלה החלו המצרים בירי לעבר חלק מהסירות. הכח שהוקצה לאבטחה כנגד הירי בפורט תאופיק לא השיב אש לרתק את המצרים. סירתם של כהנוב ואברהם יסעור נמצאה במרכז התעלה. הם פנו מזרחה אך נמצאו מול שונית רדודה. לאחר שהסירה נפגעה מהירי וטבעה, מצאו מחסה מאחורי עמוד עיגון. המצרים הבחינו בכך, שלחו שתי סירות חתירה, ושבו אותם.[2][3][4]

כהנוב היה שותף להחלטת השבויים להמתין עד שישוחררו גם נידוני קהיר. על הפעילות בסירה חשופה הוענק לכהנוב וגם ליסעור עיטור המופת באפריל שנת 1973.[5] בינואר 1968, לאחר שמונה חודשים בשבי המצרי, שוחררו השבויים וכהנוב המשיך את שירותו הצבאי בחיל הים, למד בקורס קציני נשק ונעשה מפקד בית ספר נשק בבה"ד חיל הים.

לימודים ושירות ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר שנת 1970 השתחרר כהנוב מהשירות בצה"ל ונרשם ללימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ותעודת הוראה, באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1974, לאחר סיום לימודיו, נקרא על ידי אפרים שריר, ראש עיריית נהריה, לשמש בתפקיד מזכיר העירייה. כהנוב שינה את התפקיד ל'מנכ"ל' העירייה. לאחר פרישתו של שריר בשנת 1983, המשיך עם מחליפו חיים לבב, ושימש בתפקיד זה במשך 15 שנה.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 1989 התמודד כהנוב על תפקיד ראש עיריית נהריה, מטעם מפלגת העבודה. ראש העיר המסיים חיים לבב כעס על התנהלות המפלגה מאחורי גבו ובמקום לתמוך בו כמחליפו העמיד את עצמו לקדנציה נוספת כמועמד עצמאי. כתוצאה מכך פוצלו הקולות של מפלגת העבודה בין כהנוב ללבב ומועמד הליכוד יעקב סבג זכה. תפקיד מזכיר העירייה דורש אמון עם ראש העיר. לפי סיכום בין השניים ולטובת העיר נהריה פרש כהנוב מתפקידו בעירייה.

באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1989 הייתה שנת מפנה בחייו של כהנוב. ארבע שנים קודם לכן, בשנת 1985, התגלו שרידיה של ספינה עתיקה מול חוף קיבוץ מעגן מיכאל. הספינה נחפרה במשך שלוש עונות בשנים 1988 ו-1989. כהנוב, שהיה עתה גמלאי של עיריית נהריה, הצטרף לפרויקט כמתנדב ונעשה עוזרו העיקרי של ד"ר אלישע לינדר, אשר עמד בראש פרויקט הספינה העתיקה ממעגן מיכאל. אהבתו לים ולספינות הביאה אותו לכתיבת עבודת תזה לתואר שני, ובהמשך ללימודי דוקטורט, כאשר הספינה העתיקה עמדה במרכז המחקר. על עבודת התזה שלו קיבל כהנוב את הציון 'מצטיין' ואת הדוקטורט סיים בהצטיינות יתרה.

בשנת 1995, במהלך לימודיו לדוקטורט, החל ללמד בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. חמש שנים מאוחר יותר הוא קיבל תקן של מרצה בחוג. בשנת 2004 הועלה לדרגת מרצה בכיר עם קביעות.
בשנת 2014 הוענקה לו דרגת פרופסור מלא. תחומי ההוראה שלו היו חדשניים וברוח החוג: 'בניית כלי שיט עתיקים' ו'ניתוח הפלגות עתיקות'; במהלך הלימודים הרבה להוציא את הסטודנטים להתנסות מעשית בחוף ובים במסגרת הקורס 'שיטות סקר ומחקר בחוף ובים', והביא את הסטודנטים ליישם את שלמדו בכיתה במסגרת 'סדנה לבניית דגמי כלי שיט עתיקים ומתקנים ימיים'. כהנוב נחשב למרצה מעולה ויעידו על כך ציוני ההוראה הגבוהים ועשרות הסטודנטים, שהמשיכו לשמור איתו על קשר.

כלי שיט עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחוקר התמקד יק כהנוב בתחום של כלי שיט עתיקים. היה חלוץ מחקר כלי שיט עתיקים בישראל, ובשנות פעילותו באקדמיה ניהל עשרות עונות של חפירות תת-ימיות, חפר וחקר ארבעה עשר כלי שיט בחופי ישראל, בעיקר בדור ובעכו.
מחקר כלי השיט העתיקים בדור סיפק נתונים חדשים ומעניינים לגבי תהליך השינוי בשיטת בניית כלי שיט, במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, ושם את ישראל על המפה העולמית של תחום מחקר זה.

כלי השיט העתיקים אשר נמצאו בלגונה של דור (טנטורה) ונחפרו כוללים את טנטורה A, דור 2001/1, טנטורה F, טנטורה E וטנטורה B המתוארכות לתקופה הביזנטית (324–638) והתקופה הערבית הקדומה (638–1099).
כלי שיט אלה תורמים מידע ייחודי ורב ערך להבנת התפתחות הבנייה של כלי שיט בימי קדם בים התיכון ומעידים על קיומם של נתיבי שיט ומסחר ימי אל דור וממנה ועל קיומו של יישוב באזור דור בתקופה הערבית הקדומה.

מחקר הספינות הטבועות בעכו – עכו 1, עכו 2 והספינה ממגדל הזבובים, שפך אור חדש על ההיסטוריה הימית של העיר, על קרבות ימיים שהתרחשו באזור ועל קשרי מסחר, בעיקר בשלהי התקופה העות'מאנית. ד"ר דבורה צויקל, תלמידתו לשעבר וממשיכת דרכו של כהנוב ממשיכה את מחקריו בכלי שיט עתיקים בעכו ובמעגן מיכאל, ומכשירה דור חדש של סטודנטים במחקר הארכאולוגי התת-ימי.

בשנת 2013 אובחן כהנוב כחולה במחלה קשה. למרות מאבקו במחלה קשה והיותו בגמלאות המשיך כהנוב להכשיר ולהדריך מספר רב של סטודנטים תוך הקפדה על מקצועיות ורמה מחקרית גבוהה, כל זאת בצניעות ותוך נתינת דוגמה אישית.
הוא שיתף פעולה עם חוקרים ברחבי העולם, לקח חלק בתחרויות מדעיות ואף זכה מספר פעמים במענקי מחקר יוקרתיים כדוגמת הקרן הלאומית למדע (ישראל).

הספינה העתיקה ממעגן מיכאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הספינה העתיקה ממעגן מיכאל
הספינה העתיקה ממעגן מיכאל בתצוגה במוזיאון הכט חיפה

.

ספינת הרפליקה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל בהפלגה ראשונה במפרץ חיפה, 28 בדצמבר 2016.

הספינה וחלקיה נמצאו במצב שימור טוב. הממצאים תוארכו לשלהי המאה החמישית לפנה"ס (שנת 400 לפנה"ס). בזכות איכות השימור, כמות העץ ששרדה, והיותה הספינה העתיקה ביותר שהתגלתה בחופי ישראל, זהו ממצא ייחודי מסוגו בעולם. חשיבות הממצא הובילה להוצאת הספינה מהים והעברתה לשימור ולהמשך מחקר באוניברסיטת חיפה. חלקי הספינה שומרו, היא הורכבה מחדש, ומוצגת כיום במוזיאון הכט באוניברסיטה.

המחקר היסודי, הפרסומים הרבים, השימור והתצוגה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל מהווים כיום דוגמה ומופת למחקר כלי שיט עתיקים בעולם כולו. כהנוב היה החוקר הראשי, המשמר והמשחזר של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל.

החל משנת 2014 עמד כהנוב בראש פרויקט מחקר שמטרתו בניית רפליקה בגודל מלא של הספינה העתיקה, תוך נאמנות לממצא המקורי ולשיטות הבנייה שהיו נהוגות בשלהי המאה החמישית לפנה"ס. זהו למעשה השלב האחרון במחקר, על מנת שניתן יהיה ללמוד וללמד על שיטת בנייתה, הפעלתה ותכונות ההפלגה של הספינה המקורית. עלות הפרויקט היא כשני מיליון ש"ח, אותם גייס בעצמו מתורמים פרטיים ומקרנות מחקר תחרותיות בהן זכה. בניית הרפליקה נעשתה בבית הספר לקציני ים עכו שהקצה לכך את סככת הסירות וחלק מבית המלאכה. בפרויקט השתתפו סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, מתנדבים וקדטים מבית הספר.

לקראת השקה - למרות מחלתו הוא המשיך בפעילות ככל שיכול. הוא זכה לראות את השלב הראשון של הפרויקט – בניית הספינה, מסתיים.
ב-12 בדצמבר 2016 נפטר יעקב כהנוב ממחלתו. השקתה של הרפליקה למים והפלגה ראשונה נעשו בסוף דצמבר 2016, כשבועיים לאחר פטירתו.

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת עבודתו כתב יעקב כהנוב כ-150 מאמרים ומחקרים שפורסמו בספרים ובעיתונות המדעית.

מספר מאמרים לדוגמה:

  • Linder, E., and Kahanov, Y., 2003. The Ma‘agan Mikhael ship. The Recovery of a 2400-year-old Merchantman, Final Report Volume 1. 256 pp. Israel Exploration Society and University of Haifa, Jerusalem.
  • Kahanov, Y., and Linder, E., 2004. The Ma‘agan Mikhael ship. the Recovery of a 2400-year-old Merchantman, Final Report Volume 2. 302 pp. Israel Exploration Society and University of Haifa, Jerusalem.
  • Ben Zeev, A., Kahanov, Y., Tresman, J. and Artzy, M., 2009. The Ma‘agan Mikhael Ship Volume 3, A Reconstruction of the Hull, 80 pp. Israel Exploration Society, Leon Recanati Institute for Maritime Studies, University of Haifa.
  • Kahanov, Y., 2006. The voyage of Synesius. Cambridge Journal of Navigation, 59: 435–444.
  • Kahanov, Y., 2009. Ancient shipwrecks in Dor/Tantura lagoon and their significance. Cathedra, 134: 5–24 (Hebrew with an English abstract).
  • Pomey, P., Kahanov, Y. and Rieth, E., 2012. Transition from Shell to Skeleton in Ancient Mediterranean Ship-Construction: analysis, problems, and future research, International Journal of Nautical Archaeology: 41.2: 235–314.
  • Kahanov, Y., Cvikel, D., Rozenberg, S., Kalman, Y., Chachy, R. and Porat, R., 2015. The ships from Herodium. Mariner’s Mirror 101.3: 262–271.

תחביבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייט במפרשים היה התחביב העיקרי של כהנוב. הוא עסק בשייט כל השנים מהילדות בנהריה וממש עד שבועות לפני פטירתו, כשהצטרף לחברים בהשטת סירת מפרש מספרד לאיים הקנאריים במזג אוויר קשה.
ב־1992 התארגנה הפלגה של סירת מפרש ישראלית (הסירה אף נבנתה בארץ) בשם 'כרמלית 2' לחציית האוקיינוס האטלנטי בין השאר היה זה לציון 500 שנה לחצייה של כריסטופר קולומבוס.
פרופ' כהנוב היה אחראי על הארגון וההכנה של הסירה למסע ואף חצה אתה את האוקיינוס הלוך וגם חזור כשנתיים מאוחר יותר.

בתקופה בין 2007 ל-2012 כשהסירה 'שפירית' בפיקודו של חברו רענן שפירא ערכה הקפה של העולם הצטרף כהנוב לשני קטעים: באוקיינוס ההודי ממאוריציוס למדגסקר, בשנת 2009. ובאוקיינוס השקט, מפיג'י לניו זילנד, בשנת 2011. במהלך ההפלגות והסיורים בחופים הקדיש כהנוב תמיד זמן לחקור את תנאי השייט באזור ומבנה כלי השייט המקומיים. ובכל הזדמנות דאג להתנסויות בכלים מקומיים.

כדורגל - לאחר האסון האווירי במינכן בו נספו 11 חברי קבוצת מנצ'סטר יונייטד, החל לאהוד את הקבוצה. במשך השנים היה לאוהד של הקבוצה ועקב, ככל שאיפשרו השידורים בישראל, אחרי משחקי הקבוצה. עם כניסת השידורים הישירים לערוצי הכבלים החל לצפות במשחקי הקבוצה באופן קבוע. בשמונה השנים האחרונות נסע בהרכב קבוע עם בנו, חברו יורי, ונכדו לצפייה במשחקי הקבוצה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב כהנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התמונה נמסרה למשפחת כהנוב על ידי מפקד שייטת 13 אל"ם דב שפיר, בהקדשה ”ושתזכו לראות בנכם בקרבכם במהרה, 20.10.67”.
  2. ^ סג"ם יעקב כהנוב – בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, 'עמותת ערים בלילה'.
  3. ^ יעקב כהנוב, אברהם יסעור, עוזי אמבר, דיווח משיטי סירות הדגל באתר משמר המורשת הימית.
  4. ^ מייק אלדר, שייטת 11 ע' 50-46.
  5. ^ סג"מ יעקב כהנוב, באתר הגבורה.