יעקב גוטמן
 | |
| לידה |
22 באפריל 1845 ביטום, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
29 בספטמבר 1919 (בגיל 74) ברסלאו, רפובליקת ויימאר |
| מדינה |
גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 29 בספטמבר 1919 |
| צאצאים |
יצחק יוליוס גוטמן |
  | |
הרב יעקב גוטמן (22 באפריל 1845 – 29 בספטמבר 1919) היה תאולוג יהודי-גרמני, פילוסוף של הדת. אביו של יוליוס גוטמן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוטמן נולד בביטום למשפחה דתית. הוא למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו, ואחרי שסיים את לימודיו היה למורה ודרשן בברסלאו. בשנת תרנ"א הוא נתמנה לרב של יהדות ברסלאו. כתב עליו שמואל אברהם פוזננסקי:
- "הוא היה רב בברסלא לעדת החפשים, אבל בארחות חייו היה מן המחזיקים בנושנות וגם בזה היה גדול כחו לתווך בין הזרמים השונים עד כי היה גדול כבודו על פני כל המפלגות."
גוטמן היה סגן יושב ראש החברה להפצת חכמת ישראל שנוסדה על ידי לודוויג פיליפסון, והרוח החיה בה. בשנת 1912 הוא הועמד בראש פרויקט ההוצאה של מהדורה מדעית של כתבי התנאים[1]. לאחר פטירתו של פיליפסון מלא גוטמן את מקומו כנשיא החברה. בנוסף היה יושב ראש אגודת רבני אשכנז. בתפקידו זה היה לאחד מרבני המחאה שהתנגדו לציונות.
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב גוטמן השתייך לאסכולת בית המדרש לרבנים בברסלאו, והמשיך את הדגש המחקרי שהושם שם על חקר הפילוסופיה היהודית בימי הביניים. בהקשר זה פרסם מחקרים על אברהם אבן דאוד, רב סעדיה גאון, יצחק בן שלמה הישראלי, אברהם בר חייא, שלמה אבן גבירול, שמעון בן צמח דוראן, יצחק אברבנאל, יהודה אברבנאל. בדומה לעמיתו מנואל יואל, הקדיש גוטמן תשומת לב מיוחדת לזיקות ההשפעה בין הפילוסופיה הנכרית לזו של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים: יניקתם של ההוגים היהודיים מהמקורות היווניים והערביים שלפניהם, ואז השפעתם שלהם על סכולאסטיקנים נוצריים שבאו אחריהם. הוא כתב על יחסו של תומאס אקווינס ליהדות ולספרות היהודית (1891) וכן על יחסה של הסכולסטיקה במאה ה-13 ליהדות ולספרות היהודית (1902). הוא המשיך את תרומתו של מנואל יואל בהדגשת עומק השפעתו של הרמב"ם על הסכולאסטיקה הנוצרית והשתתף בעריכת ספרי הזיכרון לרמב"ם במלאת 700 שנה לפטירתו[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל אברהם פוזננסקי, פרופיסור יעקב גוטמאן, המצפה, 21 בנובמבר 1919 המשך נמצא בסוף חלק זה למטה, המצפה, 21 בנובמבר 1919
יעקב גוטמן (1845-1919), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תורת התנאים, המצפה, 3 במאי 1912
- ^ זכרון להרמב"ם, הצפירה, 11 בדצמבר 1904