יעקב בן נעים
| מקום קבורה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1714 כ"א באדר ה'תע"ד |
| מקום פעילות | איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
| רבותיו | רבי אהרן לפפה |
| תלמידיו | ר' אברהם אבן עזרא (אזמיר), הרב יצחק אלבעלי הראשון |
| בני דורו | ר' שלמה הלוי |
| חיבוריו | משכנות יעקב, צניף מלוכה |
  | |
הרב יעקב בן נעים או אבן נעים (? -כ"א באדר ה'תע"ד, 8 במרץ 1714) היה הרב הכולל, אב בית דין וראש מתיבתא באזמיר. מרבניה המפורסמים במאה ה17.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עסק רבות בהוצאת ספרי חותנו, רבה של אזמיר רבי אהרן לפפה[1]. מתוקף תפקידו כרב הכולל, נשא הרב יעקב דרשות בשבת על סדר פרשיות השבוע וכן בשבתות מיוחדות כגון שבת הלבשה[2], שבת הגדול[3], הספדים ועוד. תחילה נשא את דרשותיו בקהילת קודש "גברת" ולאחר מכן בקהילת קודש "אלגזי"[4], מסיבה זו קרא את ספר דרשותיו בשם משכנות יעקב, מפני שלא במשכן אחד נאמרו כולם. את משאיו היה נוהג להתחיל בדברי התורה, להמשיך בנביאים ולסיים בהלכות עד ההלכה הפסוקה.
בדרשותיו מרבה לתקוף את אותם הלומדים קבלה שלא מפי רב מוסמך:
בפרט בסודות התורה/ וחכמת האמת הישרה/ יראת ה טהורה/ נמצאו בינינו חנפים/ ישורו בפח יוקשים/ קוצצים בנטיעות/ מחבלים/ כרם ה' צבאות/ רבים חללים/ הפילו ועצומים/ כל הרוגיהם מתגאים/ בטלית שאינה שלהם, להפוך קערה/ והיה להם לזרה/ חכמת התלמוד ספרי וספרא/... ודיין אמת ישפוט אמת מהרה/ חושה לכבוד תורתו ואמונת משיחו משיח אלהי יעקב....וכל הרוצה למלא ידו והיה נביא ללא אלהים, וה' הטוב יכפר בעד. והטוב טוב בחכמה זו, שלא ללומדה אם לא מפי רב מובהק ומוסמך בחכמה זו איש מפי איש לפחות עד האר"י ז"ל, כי אם יחשוב האדם כבר הבינותי בדעתי, שגה ברואה פקו פליליה כמו שאירע לאלו.
— משכנות יעקב, דף קסח עמוד א'.
דבריו אלו מכוונים כנראה כלפי השבתאים שבדורו, שכן חמיו וכן רבי שלמה אלגאזי, שהיה חמיו של אהרן לפפה, עזבו שניהם את איזמיר בעקבות מחלוקתם נגד תומכי שבתי צבי, עם זאת, ר' יעקב לא נמנע מלהביא בספריו דברי קבלה רבים. מתלמידיו היו הרב יצחק אלבעלי הראשון והרב אברהם אבן עזרא.
נפטר בכ"א באדר ה'תע"ד באזמיר.[5]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרשותיו נדפסו לאחר מותו בספר משכנות יעקב (שאלוניקי 1721), והודפסו בשנית על ידי מכון אוצרות גאוני ספרד (ע"ר) בשנת 1997. לספרו הסכמות מהרב בנימין הלוי והרב יצחק הכהן רפפורט, חלק מהדרשות חלקיות או קטועות.[6]
- קונטרס צניף מלוכה בנושא כבוד המלך ועניינים נוספים, נדפס בסוף ספר משכנות יעקב.
תשובות שלו ניתן למצוא בספר "אבק דרכים" לנכדו רבי ברוך קאלומטי (שאלוניקי תקע"ד)[7] וכן בשו"ת לרבי חיים בנבנישתי[8].
עוד מדבריו מובאים בספר שנות חיים לרב חיים חזן (וניציאה תנ"ג)[9], בספר פני שבת (איזמיר תרע"ג)[10] לרבי ישראל יעקב אלגאזי, ובכתב יד אנונימי של תלמידו.[11]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב ש. שפיגל, ר' יעקב ן' נעים ויחסו לקבלה ולשבתאות, מחניים: רבעון למחקר להגות ולתרבות יהודית 6, תשרי ה'תשנ"ד, עמ' 198־203.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב בן נעים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- משכנות יעקב, באתר היברובוקס
- משכנות יעקב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הקדמתו לספר בני אהרן (אזמיר תל"ד)
- ^ משכנות יעקב, סדר מקץ
- ^ משכנות יעקב, דף קל עמוד א'
- ^ הקדמת תלמידו לספר משכנות יעקב
- ^ אהרן פריימן, מצבות רבני וחכמי אזמיר, עניני שבתי צבי, חברת מקיצי נרדמים, 1912, עמ' 143
- ^ יעקב ש. שפיגל, ר' יעקב ן' נעים ויחסו לקבלה ולשבתאות, מחניים: רבעון למחקר להגות ולתרבות יהודית 6, תשרי ה'תשנ"ד, עמ' 198־203.
- ^ סימנים ט - י"א
- ^ חלק ב' סימנים לד ו-מב
- ^ דף רך עמוד ג'
- ^ דרוש לחג הפסח, דף כ"ג עמוד א'
- ^ דרשות, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
