יעל לצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעל לצר (נולדה ב-17 באפריל 1954) חוקרת בתחום הפרעות אכילה, גיל ההתבגרות ומשפחה. פרופסור מן המניין בבית ספר לעבודה סוציאלית, ובבית ספר לבריאות הציבור, בפקולטה ללימודי רווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. הקימה וניהלה את המרפאה להפרעות אכילה בקריה הרפואית לבריאות האדם - רמב"ם במשך 25 שנה. כיום מנהלת המחקר במרפאה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצר ילידת ירושלים, ישראל, שירת בנח"ל ועלתה עם גרעין אל-הר לקיבוץ משגב עם. עם סיום השירות הצבאי למדה לתואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית קלינית באוניברסיטת חיפה ותואר שלישי במדעי הרפואה בפקולטה לרפואה, טכניון, חיפה. כמו כן בעלת תואר בפסיכותרפיה, ובטיפול משפחתי וזוגי, והתמחתה במשך שנתיים בטיפול בהפרעות אכילה במרכז הפסיכואנליטי מנינגר, בטופיקה, קנזס, ארצות הברית בין השנים 1989-1991.

לאורך כל שנות עבודתה שילבה בין מחקר הוראה ועבודה קלינית.

לצר נשואה ולה שני ילדים.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור האקדמי, לצר היא פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, הן בבית הספר לעבודה סוציאלית, והן בבית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטת חיפה.

בבית הספר לעבודה סוציאלית, הייתה ראש התחום ללימודי משפחה, ראש התחום הקליני, וראש תחום הטראומה, בתוכנית לתואר שני. מונתה לראש האקדמי של תוכנית מ"א במסלול לחרדים, בשלוחה של אוניברסיטת חיפה בבני ברק.

בבית הספר לבריאות הציבור, היא הקימה וניהלה ב-2008 את המגמה לתואר שני בתזונה והתנהגות, תוכנית אקדמית ייחודית לבוגרי תואר ראשון בתזונה, בנושאים המשלבים היבטים התנהגותיים וטיפוליים בתזונה.

מונתה לראש המרכז לחקר השיקום והתפתחות האדם, בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות.

לצר פרסמה יותר מ-150 מאמרים בכתבי עת מדעיים בארץ ובעולם, וכן 46 פרקים בספרים מדעיים. היא ערכה 5 ספרים אשר ארבעה מתוכם עוסקים בסוגיות נבחרות בהפרעות אכילה.

כמו כן משמשת כסוקרת של מאמרים בכתבי עת מדעיים הן בחו"ל והן בישראל. שותפה במספר פרויקטים מחקריים בינלאומיים, העוסקים בנושאים שונים של הפרעות אכילה. היא הדריכה סטודנטים רבים לעבודות מחקר לתואר שני ושלישי ושותפה בוועדות שיפוט של עבודות דוקטורט ומינויים אקדמיים במספר אוניברסיטאות בארץ ובעולם.

בין השנים 2006-2008, וכן 2013-2014 לימדה במסלול לתואר שני ושלישי בחוג לפסיכולוגיה, באוניברסיטת ישיבה, ובאוניברסיטת קולומביה. שהייתה שותפה במספר פרויקטים מחקריים בתחום של הפרעת אכילה לילית, והפרעת אכילה התקפית במרכז המחקר להשמנה, באוניברסיטת קולומביה. ומחקרים בתחום של דתיות, רוחניות ומשמעות בהפרעות אכילה עם חוקרת מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת מרימאונט בניו יורק.

טיפול בהפרעות אכילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור הקליני פרופ' לצר הקימה וניהלה את המרפאה להפרעות אכילה, באגף בריאות הנפש ברמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם בין השנים 19922016. היא יישמה את המודל הרב מקצועי, כבסיס טיפולי עיקרי במרפאה ושילבה בתוכו מספר מתודות טיפוליות תוך התמקדות במודל המערכתי המשפחתי. בנוסף היא פיתחה והובילה תוכנית דו שנתית למטפלים מכל הדיסציפלינות, להכשרה בטיפול בהפרעות אכילה. השתלמה בפסיכותרפיה בין אישית בטיפול בהפרעות אכילה והיא מלמדת ומדריכה בתחום זה.

עם החזון לרצף טיפולי ושיקום בהפרעות אכילה יזמה והקימה הבית השיקומי הייחודי להפרעות אכילה - בית "צידה לדרך" לצעירות אשר מחלתן עמידה במשך שנים וזקוקות לתמיכה והדרכה בשלב היציאה להתמודדות עם חיי היום יום. הפרויקט נתמך על ידי המחלקה למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי למשך שלוש שנים והוכר ונתמך בהמשך על ידי משרד הבריאות והרווחה. הבית פועל בהצלחה רבה משנת 2009. בעקבות פרויקט זה זכתה לצר בשנת 2011 בפרס זוסמן-ג'וינט על תרומתה למחקר טיפול ורווחת צעירות עם הפרעות אכילה בישראל, וכן באות מפעל חיים מטעם עמותת חומש לשיקום בבריאות נפש.

בנוסף לעבודתה הקלינית הייתה לצר חלק מצוות ההקמה של העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה נבחרה וכיהנה לנשיאה במשך חמש שנים. היא הייתה בצוות המארגן של יותר מעשרה כנסים מקומיים ובינלאומיים להפרעות אכילה שהתקיימו בישראל עד כה, וכן פעילה באקדמיה האמריקאית להפרעות אכילה במיוחד בכנסים ובמטלות הבינלאומיות, וכן התקבלה לאגודה הבינלאומית למחקר בהפרעות אכילה.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצר פעילה מאוד בשינוי מדיניות חברתית, בנושאים הקשורים בהטבת הטיפול, החקיקה והמניעה של הפרעות אכילה. היא הובילה וסייעה במיוחד בצד המדעי בחקיקת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות אותו העבירה ח"כ לשעבר דר' רחל אדטו. בעקבות זאת הוזמנה לקונגרס ארצות הברית ביחד עם דר' רחל אדטו בקיץ 2014 לדיון בוועדה העוסקת בהפרעות אכילה על מנת לבחון את הקשיים שעמדו בעת העברת החוק.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקר עיקריים:

  • הפרעות אכילה ושינה
  • פתולוגיה הקשורה באכילה בקרב בני נוער מתת קבוצות אתניות ודתיות שונות בישראל
  • היבטים משפחתיים בהפרעות אכילה
  • שיקום בהפרעות אכילה
  • היבטים פסיכופתולוגיים בהפרעת אכילה לילית
  • דתיות רוחניות ומשמעות בהפרעות אכילה
  • מניעה בהפרעות אכילה
  • הפרעות אכילה בקרב חולות עם הפרעות אכילה התקפיות שעברו ניתוחים בריאטריים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]