יעלם שבני

מילות השיר (ללא הרפרנים)
	יַעְלָם שָׁבַנִי,; נֶעְלָם זְמַנִּי; מָתַי שָׁב אָנִי,; אֶל מוֹשַׁב עִירָם ; שׁוּר צוּר יִשְׂרָאֵל,; בִּנְךָ עֶבֶד אֶל; אַלּוּף מַגְדִּיאֵל,; וְאַלּוּף עִירָם ; רְאֵה לְחוּצִים,; בְּיַד לוֹחֲצִים; יִהְיוּ נִקְבָּצִים,; מַהֵר אֶל עִירָם ; אֵל צִיּוֹן הַפְסַע,; וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע; צַדִּיק וְנוֹשָׁע,; רוֹכֵב עַל עִירָם ; בֶּן דָּוִד שְׁלַח,; אֵל טוֹב וְסַלָּח; אֶל עַם נֶאְלָח,; לִהְיוֹת מְזוֹרָם ; מֹשֶׁה אָז יָשִׁיר,; וְאָרְחִי יְיֵשִׁיר; אֵל! דַּל וְעָשִׁיר,; יָסִיר מְזוֹרָם
	ויקיטקסט

"יַעְלָם שָׁבַנִי"^[1] הוא פיוט גאולה בן שישה בתים^[5] שחיבר ישראל נג'ארה.

צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיוט שישה בתים,^[5] הנושאים בראשם את אקרוסטיכון שם המחבר: ישראל בן משה.^[6] בכל צלעית חמש הברות,^[7] ובכל בבית שלושה חרוזים פנימיים, וחרוז אזורי במילה המסתיימת ב"רָם", כשארבעת הבתים הראשונים מסתיימים במילה "עירם". הוראתה של מילה זו משתנה מבית לבית;

בבית הראשון והשלישי בהוראת עִיר (יישוב גדול) או מלאך^[8] (עִיר, בארמית^[9]), כשהפייטן מבקש שיחזרו ישראל למקום מושבם - עיר הקודש.^[10] בבית הראשון ייתכן שהפייטן רומז גם לעירם אלוף עשו^[11] היושב כעת במקומם של ישראל, או למקום מושבם של אנשי עיר משבט בנימין שבית המקדש נבנה בנחלתם.^[12]
בבית השני כאזכור לעירם - אחד מאלופי אדום^[11] (כמו גם מגדיאל בשורה שלפניו)^[11] אליו משועבדים ישראל.^[8]^[13]
בבית הרביעי משמשת המילה בהוראת העַיִר שלהם (חמור צעיר), עליו ירכב הגואל על פי הנביא זכריה.^[14]^[8]

שני הבתים האחרונים מסתיימים במילה "מזורם" אשר משמשת בשתיים ממשמעויותיה ההפוכות לסירוגין: תחבושת או תרופה^[15]^[16] ("להיות מזורם") וחולי או מכה^[15]^[16] ("יסיר מזורם").^[13]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש השיר, מתאר את הפייטן את מצבו של עם ישראל, אשר שבוי ביד הגויים המיוצגים על ידי "עילם" - אחד מבני עשיו,^[17] ולא ידוע להם תאריך גאולתם. בבתים הבאים (5-2), פונה נג'ארה אל צור ישראל, ומבקש ממנו להכיר בעניים של עמו ולגאלם. בבית האחרון מתוארת הגאולה עם שירת הלוויים במקדש, ורמז לתחיית המתים, כמו גם תיקון המידות ורפואת ישראל.

פרסום ולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מופיע במספר כתבי יד של קובצי "זמירות ישראל" ונדפס פעמים רבות בסדורים ובסדרי פיוטים.^[18]^[19]^[20] כותרתו של השיר בכתב יד קאופמן היא: "פיוט נאה מחודש לחן ניאם זובאני קייאק זמאני טורקי חוסייני".^[21] אבטליון בן מרדכי מקושטא, הלחין את הפיוט בצורת "קייאר", וכך היא כותרתו בסדר "שירי ישראל בארץ הקדם" תחת מקאם 'חוסייני': לחן קייאר סימן ישראל".^[21]^[20] תווי הלחן פורסמו על ידי יצחק אלגזי ב-1925.^[22]

נוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב כתבי היד בהם מופיע השיר,^[23] הוא וכולל בתים נוספים, המשמשים כרפריין מוזיקלי עם הברות, לעיתים ללא משמעות (Terenüm) ומודגשים להלן:^[21]^[24]

יעלם שבני,
נעלם זמני
מתי שב אני,
אל מושב עירם

שור צור ישראל,
בנך עבד אל
אלוף מגדיאל,
ואלוף עירם

אנא אל נא
לי האזן חנון
גילה גילה תגדיל
ותנני אצלך חונה
אל חי תן לי חוסן
חונני חונן דל אל חי תן

לי חונן
עטרה וגדולה צור חוסן לי מבטן גוחי אל אמן: אל חי

ראה לחוצים,
ביד לוחצים
יהיו נקבצים,
מהר אל עירם

אל ציון הפסע,
ולשבי פשע
צדיק ונושע,
רוכב על עירם

אנא אל נא
לי האזן חנון
גילה גילה
צור חוסן

בן דוד שלח,
אל טוב וסלח
אל עם נאלח,
להיות מזורם

משה אז ישיר,
וארחי יישיר
אל! דל ועשיר,
יסיר מזורם

חונני חונן חנון
ומכוני כונן חנון
הט לי אומן
חונני אדיר תן לי חוסן
עטרה וגדולה צור חוסן
לי מבטן גוחי אל אמן:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום יוסף פינכר, ‏שירי רננות, עמ' 25, באתר גוגל ספרים
ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, שיר 3195
טובה בארי, ישראל נג'ארה - שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2015, עמ' 181-180.
אדווין סרוסי, רבי ישראל נאג'ארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד, בתוך: אסופות ד, עמ' שו-שח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעלם שבני, באתר ויקיטקסט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² בכתב היד 2v) Ms. T-S H 15.133) שבספריית אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה, במקום "שבני" נכתב "סבני" אך בכ"י קויפמן (BUD 438) נכתב "שבני". ראו גם ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, שיר 3195 המביא גרסה: "סבאני".
^ כך בכתב יד קויפמן 438 וב-T-S H15.133
^ ראה לעיל בפרק "נוסח"
^ כתב יד JTS 1291 (עמ' 50), באתר כתיב
^ ¹ ² כך בחלק מהדפוסים. בכתב יד קויפמן 438 (עמ׳ 122-121) ובכתב היד - T-S H15.133 (2v-2r) למשל, לפיוט בתים נוספים. הפיוט המלא, כפי שהוא מופיע בכתב יד קויפמן, נדפס אצל: ארווין סרוסי, רבי ישראל נאג'ארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד, בתוך: אסופות ד, עמ' שו-שח. ראה להלן בפרק "נוסח" את השיר כפי שהוא מופיע בקטע הגניזה T-S H15.133 (2v-2r).
^ שלושת הבתים האחרונים פותחים במילים "אל" (4), "בן" (5) ו"משה" (6), בניגוד לשלושה הראשונים המרכיבים חלק מאותיות "ישראל" יחד.
^ טובה בארי, ישראל נג'ארה - שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2015, עמ' 180.
^ ¹ ² ³ מלכה, ישראל שרלי, גן בשמים, עמ' 12
^ ספר דניאל, פרק ד', פסוק י"ד, למשל
^ ייתכן שאזכור המלאכים מרפרר למדרש לפיו מלאכי האלהים שראה יעקב היו בהר המוריה, ר' מלכה, ישראל שרלי, גן בשמים, עמ' 12.
^ ¹ ² ³ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ"ג
^ כמתואר בדברי הימים א', ז', י"ב. טובה בארי, ישראל נג'ארה - שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2015, עמ' 180, הערה 1.
^ ¹ ² הפיוט יעלם שבני, באתר הפיוט והתפילה
^ ספר זכריה, פרק ט', פסוק ט'
^ ¹ ² מנחם בן סרוק, זר, מחברת מנחם, לונדון: מקיצי נרדמים, 1854, עמ' 81
^ ¹ ² אברהם אבן שושן, מזוֹר, מילון אבן-שושן מחודש ומותאם לשנות האלפיים
^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ה'
^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, שיר 3195.
^ שלום יוסף פינכר, ‏שירי רננות, עמ' 25, באתר גוגל ספרים
^ ¹ ² שירי ישראל בארץ הקדם: קבץ שירים שונים מכתבי־יד ישנים ... בשבתות ובמועדי ..., בדפוס יצחק יהודה ארדיטי, 1925, עמ' 46
^ ¹ ² ³ ארווין סרוסי, רבי ישראל נאג'ארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד, בתוך: אסופות ד, עמ' שו-שח.
^ יצחק אלגאזי (ע), קובץ שירים מן מנגינה ״חוסיאיני״: מכיל חמש שירים עם תוי הנגינה מאת משוררי ישראל בארץ הקדם = Extrait Du Fassil Husseini : Des Changs Juifs Orientaux Sur Le Ton de La Naturelle Mineure a Transposer Au Re Naturel, Stamboul: Benjamin B. Joseph, 1925, עמ' 7-5
^ ראה הערה 1
^ הועתקו מ-T-S H15.133.

[:8-1] ¹ ² בכתב היד 2v) Ms. T-S H 15.133) שבספריית אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה, במקום "שבני" נכתב "סבני" אך בכ"י קויפמן (BUD 438) נכתב "שבני". ראו גם ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, שיר 3195 המביא גרסה: "סבאני".

[2] כך בכתב יד קויפמן 438 וב-T-S H15.133

[3] ראה לעיל בפרק "נוסח"

[4] כתב יד JTS 1291 (עמ' 50), באתר כתיב

[:7-5] ¹ ² כך בחלק מהדפוסים. בכתב יד קויפמן 438 (עמ׳ 122-121) ובכתב היד - T-S H15.133 (2v-2r) למשל, לפיוט בתים נוספים. הפיוט המלא, כפי שהוא מופיע בכתב יד קויפמן, נדפס אצל: ארווין סרוסי, רבי ישראל נאג'ארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד, בתוך: אסופות ד, עמ' שו-שח. ראה להלן בפרק "נוסח" את השיר כפי שהוא מופיע בקטע הגניזה T-S H15.133 (2v-2r).

[6] שלושת הבתים האחרונים פותחים במילים "אל" (4), "בן" (5) ו"משה" (6), בניגוד לשלושה הראשונים המרכיבים חלק מאותיות "ישראל" יחד.

[7] טובה בארי, ישראל נג'ארה - שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2015, עמ' 180.

[:0-8] ¹ ² ³ מלכה, ישראל שרלי, גן בשמים, עמ' 12

[9] ספר דניאל, פרק ד', פסוק י"ד, למשל

[10] ייתכן שאזכור המלאכים מרפרר למדרש לפיו מלאכי האלהים שראה יעקב היו בהר המוריה, ר' מלכה, ישראל שרלי, גן בשמים, עמ' 12.

[:1-11] ¹ ² ³ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ"ג

[12] כמתואר בדברי הימים א', ז', י"ב. טובה בארי, ישראל נג'ארה - שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2015, עמ' 180, הערה 1.

[:2-13] ¹ ² הפיוט יעלם שבני, באתר הפיוט והתפילה

[14] ספר זכריה, פרק ט', פסוק ט'

[:4-15] ¹ ² מנחם בן סרוק, זר, מחברת מנחם, לונדון: מקיצי נרדמים, 1854, עמ' 81

[:3-16] ¹ ² אברהם אבן שושן, מזוֹר, מילון אבן-שושן מחודש ומותאם לשנות האלפיים

[17] ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ה'

[18] ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, שיר 3195.

[19] שלום יוסף פינכר, ‏שירי רננות, עמ' 25, באתר גוגל ספרים

[:6-20] ¹ ² שירי ישראל בארץ הקדם: קבץ שירים שונים מכתבי־יד ישנים ... בשבתות ובמועדי ..., בדפוס יצחק יהודה ארדיטי, 1925, עמ' 46

[:5-21] ¹ ² ³ ארווין סרוסי, רבי ישראל נאג'ארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד, בתוך: אסופות ד, עמ' שו-שח.

[22] יצחק אלגאזי (ע), קובץ שירים מן מנגינה ״חוסיאיני״: מכיל חמש שירים עם תוי הנגינה מאת משוררי ישראל בארץ הקדם = Extrait Du Fassil Husseini : Des Changs Juifs Orientaux Sur Le Ton de La Naturelle Mineure a Transposer Au Re Naturel, Stamboul: Benjamin B. Joseph, 1925, עמ' 7-5

[23] ראה הערה 1

[24] הועתקו מ-T-S H15.133.

[3]

[1]

[2]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]