ינטה מאש
 | |
| לידה |
17 במרץ 1922 זגוריצה, מולדובה  |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 2013 (בגיל 91) חיפה, ישראל |
| מדינה |
ממלכת רומניה, ברית המועצות, ישראל |
| השכלה |
Ion Creangă Pedagogical State University |
| פרסים והוקרה |
פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש |
  | |
יֶנטֶה (יעל) מַאש (בכתיב יידי: יענטע מאש, 17 במרץ 1922 - 31 במרץ 2013) הייתה סופרת יידיש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשנת 1922 למשפחת רויטמן, בעיירה זגוריצה שבבסרביה (אז הייתה שייכת לרומניה, כיום כלולה ברובה ברפובליקת מולדובה). ינטה מאש גדלה במשפחה דוברת יידיש. כילדה, למדה עברית עם מורה פרטי, והמשיכה את לימודי השפה העברית בגימנסיה "תרבות". את השכלתה התיכונית השלימה בגימנסיה רומנית בעיר סורוקי. עם קבלת תעודת בגרות התקבלה ללימודים במכון פדגוגי בקישינב – בירתה של בסרביה, אך הספיקה ללמוד במכון רק שנה אחת.
ב-1940 האזור הצפון-מזרחי של בסרביה צורף לברית-המועצות. ב-1941, זמן קצר לפני שגרמניה כבשה את בסרביה, ינטה והורייה נאסרו והוגלו למחנות עבודה בסיביר באשמה של פעילות אנטי-חברתית כמשפחה של בעלי רכוש. האב – הרש רויטמן – הופרד ממשפחתו והקשר איתו נותק לתמיד. האם – שפרינצה רויטמן – וינטה נשלחו לעבודות כפייה. הן סבלו מעבודה קשה, מרעב, קור ויחס נוראי. אמא של ינטה, כמו רבים אחרים, לא שרדה.
רק ב-1948 ינטה מאש חזרה לקישינב עם בעלה מיכאיל מאש. היא התגוררה בעיר כ-30 שנה, עד עלייתה לישראל ב-1977. בכל התקופה הזו היא עבדה כמנהלת חשבונות. למרות אהבתה לספרות והרצון לכתוב, היא לא כתבה מפחד להשאיר עדות מהחיים שלה כאסירה בסיביר. בשנים הראשונות שלה בישראל, עד שיצאה לפנסיה, היא המשיכה לעבוד כמנהלת חשבונות, אבל במקביל היא התחילה לכתוב. הסיפור הראשון שלה "שיר מיותם" פורסם ב"גולדנה קייט".
ינטה מאש הגיעה ארצה כאלמנה וכאן פגשה את בן העיירה שלה דוד גורביץ, גם אלמן באותו זמן. הם נישאו ודוד תמך בה מאוד ועודד אותה להמשיך לכתוב. היא פרסמה ארבעה ספרים ביידיש. אחד הספרים תורגם לעברית.
על העבודה הספרותית שלה זכתה ינטה מאש בהרבה הערכה ופרסים: פרס גרשון סגל (1994), פרס יעקב פיכמן (1996), פרס פנחס ארליך (1998), פרס איציק מאנגר (1999), פרס דוד הופשטיין (2002), פרס רובינליכט (2004).
ינטה מאש נפטרה בחיפה בשנת 2013.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "טיף אין דער טייגה", תל אביב: ישראל בוך, 1990.
- "משנה מקום", תל אביב: פרץ פארלאג, 1993.
- "בעסאראבער מוטיוון", תל אביב: פרץ פארלאג, 1998. הספר תורגם לעברית בשם "מוטיבים בסרביים - סיפורים וזכרונות" על ידי מאיר אבני.[1]
- "מיט דער לעצטער הקפה", תל אביב: לייויק-פארלאגן, 2007.
תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מוטיבים בסרביים", תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור (עברית), 2002.
- אנתולוגיה לספרות ביידיש: Gud i Odessa och Satan i Paris, הוצאה לאור: שוודיה - Nya Doxa (שוודית), 2015.
- On The Landing: A short story by Yenta Mash http://www.yiddishbookcenter.org/yenta_mash_on_the_landing (אנגלית), 2016.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מוטיבים בסרביים, באתר סימניה
2. http://jewishstandard.timesofisrael.com/pen-helps-translate-yiddish-yenta/