ינה סיגטי (שחקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינה סיגטי
Szigeti Jenő
לידה 18 בדצמבר 1890
דברצן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1949 (בגיל 58)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schwarz Jenő עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ינה סיגטי (במקור שוורץ, בהונגרית: Szigeti Jenő; דברצן, 18 בדצמבר 1890בודפשט, 12 בדצמבר 1949)[1] היה שחקן תיאטרון ושחקן קולנוע יהודי-הונגרי רב פעלים בתיאטרון ובקולנוע לפני מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינה שוורץ נולד במשפחה יהודית כבנם של קארוי שוורץ ושל קטלין האס. הוא למד שש כיתות בתיכון (מתוך 8) כלומר בסך הכל עשר שנות לימוד ולאחר מכן היה תלמיד בבית הספר של "אגודת השחקנים הלאומית" (כבר ב-1910 הוחתם לשחק באזור הספר) בשנים 1910–1912 הופיע על הבמה בעיר שופרון בצפון מערב הונגריה, ובשנת 1912 הצטרף לתיאטרון העם של אויפשט. הוא היה חייל במלחמת העולם הראשונה וזכה בעיטור "מדליית כבוד מכסף עם עיטור מלחמה" (Silberne Ehrenmedalie mit der Kriegsdekoration) של הצלב האדום. הוא שוחרר בשל פציעה.

  • מ-1916 שיחק בעיר נאג'ווארד
  • מ-1919 בעיר הולדתו דברצן
  • בפברואר 1921 הפך לחבר ב"אורפיאום של בודפשט" (Budapest Orfeum)
  • בשנים 1923–1924, היה חבר בלהקתו בצ'כוסלובקיה של דז'ה פלדש
  • בשנים 1924–1925 של אדן פראגו
  • בין 1925 לבין 1929 הופיע שוב בדברצן
  • בשנים 1929–1930 התיאטרון ההונגרי
  • בשנים 1932–1933 התיאטרון ההונגרי
  • בשנים 1933–1934 התיאטרון הקאמרי (Kamara Szinház)
  • ב-1934 בתיאטרון כיכר בתלן
  • בשנים 1934–1935 במת בולוואר טרז (Terézkörúti Szinpad)
  • בשנים 1934–1936 תיאטרון מרכז העיר (Belvárosi Szinház)
  • לאחר מכן מ-1936 עד 1939 שוב בתיאטרון ההונגרי
  • בשנים 1938–1939 בתיאטרון שדרת אנדראשי.

בשל החוק היהודי השני, בין השנים 19401944 לא הורשה להופיע, אלא רק בפני קהל יהודי בתיאטרון גולדמארק במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. הוא הצליח לשרוד את השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה בין השנים 19451947 הופיע שוב בשלושה תיאטראות בבודפשט.

יצירתו הספרותית: בשנת 1922 יצא לאור ספרו על ידי בית הדפוס העירוני מליוס בעיר דברצן בשם: "זיכרונות של קומיקאי", אשר פורסם גם בצורת מאמרים בהמשכים בעיתון בשפה ההונגרית "שיקגו טריבון".

סיגטי עיצב בעיקר תפקידי אופי, "אנשים קטנים" ודמויות גרוטסקיות-קומיות. סיגטי הצליח גם באופרטה וגם בקברט. מותו נגרם מדלקת ריאות. אשתו הייתה טרז ליכטמן.

תפקידיו החשובים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדוד רוט (אימרה פלדש: האדונים, פקידי המשרד)
  • שוטה (שייקספיר: המלך ליר)
  • מוקיץ' (ארנה ספ: שעון זהב)
  • Le Hire (ברנרד שו: יוהאנה הקדושה)
  • קורבצ'יו (ג'וסון: וולפּונה)
  • האקאן (באלינט: תמר)
  • הוקינס (ברנרד שו: בכור שטן)
  • יוז'ף צ'ונטוש (ק. פהר: זימון בתיק פלילי)
  • קברן א' (שייקספיר: המלט)
  • קלאבאסס (שמש וירח)
  • סקובלב (מלון אימפריאל)
  • זפויה (רוזן קטן)
  • מרגנית (חייל משוחרר)

תפקידיו הקולנועיים (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האליל הכחול (1931) - איש בטלפון
  • רב המשרתים, היפוליט (1931, הונגרית-גרמנית) - מוזג בבית המרזח
  • פנו מקום לזקנים (1934, הונגרי-אוסטרי) - מר סאבו
  • אני הייתי (1936) - דוברוביץ, משכונאי, סוחר עתיקות
  • מלון קיקלט (1937) - פקיד במלון
  • מאמי (1937) – מורה להיסטוריה, מורה בית פרטי
  • שלוש מאות אלף פנגו ברחוב (1937) - מתווך נישואים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינה סיגטי בוויקישיתוף
  • ינה סיגטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]