ינה לוואי
 | |
| לוח זיכרון על ביתו | |
| לידה |
26 באפריל 1892 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1983 (בגיל 91) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| צאצאים |
Béla Lévai |
  | |
ינה לוואי (במקור ליפשיץ; בהונגרית: Lévai Jenő; בודפשט, 26 באפריל 1892[1] – בודפשט, 29 ביוני 1983) היה סופר, עיתונאי, עורך יהודי-הונגרי שרבות מיצירותיו קשורות בתקופת שואת יהודי הונגריה וביהדות בכלל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ינה לוואי נולד במשפחה יהודית בבודפשט כבנם של מיקשה (מקסימיליאן) ליפשיץ, אחר כך לוואי (1856–1945),[2] מורה, ושל ברטה וקסמן. סבו וסבתו מצד אביו היו איזק ליפשיץ ורוזליה טנצר. הוא המשיך את לימודיו להנדסה באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה ולא ברור האם סיים את התואר.[3] כבר כתלמיד תיכון הוא היה אחד מכתבי הספורט בעיתון אשט ובהמשך עבד דרך קבע במדור הספורט. את שירותו הצבאי החד-שנתי ביצע בהתנדבות, החל ב-1 באוקטובר 1913 כממלא מקום קצין בבית הספר לקציני תותחנות בקסרקטין על שם הברון לאודון בבודפשט,[4] אך לא שוחרר עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. תחילה נשלח לחזית בסרביה ולאחר מכן בגליציה. הוא היה תצפיתן תותחנות במצור על פשמישל. באביב 1915, הוא נפל בשבי הרוסי, שוחרר אחרי המלחמה וב-2 באפריל 1921, בבודפשט, נשא לאישה את איזבלה (בלה), בתם של הרב אילש אדלר ושל יאנקה קרמר.[5]
כעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1921 עבד כאיש צוות פנימי (חבר מערכת) ב"העיתון" (Az Újság) ואחר כך בעיתוני אשט. משנת 1932 היה העורך האחראי של העיתון "יום שני ההונגרי" (Magyar Hétfő), עיתון פוליטי, ושל "העיתון הקטן" (Kis Újság). הוא הפך בעיתון זה לעורך האחרי תחילה אחר כך לעורך הראשי ולבסוף לבעלים של העיתון היומי. דיווחיו על מלחמת העולם הראשונה והשבי הרוסי פורסמו בשלושה כרכים בהוצאת העיתון "יום שני ההונגרי":
- רעב, בגידה, פשמישל (בודפשט, 1933)
- רעב, מהפכה, סיביר (1934)
- רעב, פנמה, (הינטרלנד) עורף (בודפשט, 1935)
לפני כן, במהדורה הראשונה, זיכרונותיו אלה הופיעו בשמות:
- סודות טירת פשמישל
- יומנו של תותחן טירה (1932)
לוואי עסק גם בהיסטוריה של העיתונות ההונגרית. הוא ערך וחיבר את עיתוני העם של לאיוש קושוט (בודפשט, 1938) שכותרת המשנה שלו הייתה: "העידן ההרואי של העיתונות ההונגרית 1937-1877". הוא ערך גם את "הספרייה המשפחתית של היהודים הונגרים" (1942).
בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לפרסום החוקים היהודים (הראשון בשנת 1938 החוק היהודי השני ב-1939 והחוק היהודי השלישי ב-1941, היה הבעלים והעורך הראשי של "העיתון הקטן". ואז, כשנאלץ למכור את העיתון, הוא ערך כשכיר את העיתון "דפי משפחה בתמונות" (Képes Családi Lapok). הוא חיבר, ערך והביא לדפוס את ספר הנובלות: סופרים, כתבים... יש נחמה בספרות (Írók, írások... Vigasztalás van az irodalomban) (בודפשט, 1943).
בשנת 1925 חשף את השופט הראשי דאז של גדלה לאסלו אנדרה (האנטישמי וגזען שהוצא להורג אחרי מלחמת העולם השנייה כפושע מלחמה) בסדרת מאמרים בטורים של עיתוני אשט. לוואי הסתתר אחרי כניסת הגרמנים להונגריה (מבצע מרגרטה) והצליח לשרוד את המלחמה בגטו הבינלאומי של בודפשט. לאסלו אנדרה, שהיה ב-1944 סגן שר הפנים, חיפש אותו במשך זמן רב ללא הצלחחה, באמצעות אנשי מפלגת צלב החץ כדי להוציאו להורג.
אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו ב-1945 עסק לוואי בעיקר בהופעתו של הפשיזם בהונגריה ובתנועות ההתנגדות המחתרתיות השונות. ספרים אלה פורסמו בין השנים 1945–1948, והם מהווים עדיין מקורות בסיסיים חיוניים להבנת התקופה והתופעה. הוא הושתק על ידי המשטר הקומוניסטי בשנות ה-50. על פעילותו של אדולף אייכמן בהונגריה הוא פרסם מסמכים רבים גם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית (1961). בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 הופיעו מאמרים בלי ספור שלו בעיתון יהודי הונגריה "אוי אלט" (Új Élet), כלומר "חיים חדשים" וכן ביומון החשוב "האומה ההונגרית" (Magyar Nemzet) ובכתב העת "ארץ-עולם" (Ország-Világ). לוואי היה מעורב כעד או כמומחה במשפטיהם של כמה חשודים בביצוע פשעי מלחמה.
יצירותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סודות טירת םשמישל. יומנו של תותחן טירה (בודפשט, 1932)
- רעב, בגידה, פשמיסל (בודפשט, 1933)
- רעב, מהפכה, סיביר, 1-2. ; יום שני הונגרי, 1934–1935
- 1. מהצאר הלבן ללנין האדום. 1914–1918
- 2. מלנין ועד סטלין. 1919–1922
- רעב, פנמה, עורף (בודפשט, 1935)
- דפים עממיים של לאיוש קושוט. העידן ההרואי של העיתונות ההונגרית. 1877–1937. 1938
- גיולה גמבש ומגני הגזע ההונגרים בעריסת ההיטלריזם (בודפשט, 1938)
- גיבור הגיבורים... ! אנדרה בייצ'י-ז'ילינסקי, מרטיר הדמוקרטיה (בודפשט, 1945)
- צלב קרס, צלב כיסוח, צלב חץ (בודפשט, 1945)
- לאסלו אנדרה הואמוביל הרשימה ההונגרית של פושעי מלחמה (בודפשט, 1946)
- סיפור אותנטי על המנוס המופלא של גטו בודפשט. Officina, Bp., 1946
- ספר שחור על סבלות יהדות הונגריה ; Officina, Bp., 1946
- סוד חייו ועלילותיו של ראול ולנברג, מאבקיו ההירואיים, היעלמותו המסתורית ; Magyar Téka, Bp., 1948
- גורל יהודי באירופה. עידן הרדיפות ; Magyar Téka, Bp., 1948
- "הכבש הלבן" של האס אס השחור (בודפשט, 1966)
- סיפור אותנטי על המנוס המופלא של גטו בודפשט (ארווה, בודפשט, 2014) (מהדורה מתוקנת ומורחבת: 327 עמודים)
- "... תן לי לא ליפול לידיים של אנשים.. ". גירוש, תלך, תעודת חסות (Schutzpass)... הערות אותנטיות של עיתונאי על שלטון האימה של הנאצים ושל מפלגת צלב החץ בהונגריה: ימי הקץ של יהדות הונגריה. 1945 ; ערך לדפוס יאנוש דשי; עבר ועתיד, בודפשט, 2016.[6]
מאמרים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמיזדאט הונגרי ברומניה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Új magyar irodalmi lexikon II. (H–Ö). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 1221. o. ISBN 963-05-6806-3
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ינה לוואי: לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- ינה לוואי-ביוגרפיה
- יאנוש דשי: ינה לוואי ויהדות, גיליון 2, 2014,. צַד
- יאנוש דשי: ינה לוואי בירושלים, עבר ועתיד, 2015/1
- יאנוש דשי: ינה לוואי והגורל היהודי. 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 937/1892. folyószáma alatt".
- ^ "Lévai Miksa halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 4712/1945. folyószáma alatt".
- ^ "A bp.-i műegy.-en szerzett mérnöki diplomát." Lásd: Magyar Életrajzi Lexikon.
- ^ Budapest, IX. ker., Timót utca 3.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 454/1921. folyószáma alatt".
- ^ Egy újságíró hiteles feljegyzései a Vészkorszakról.