ילנה שמלייבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילנה שמלייבה
Елена Шмелёва
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בספטמבר 1957 (בת 66)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות, אורתוגרפיה, language culture, נורמה לשונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה הפילולוגית של אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון השפה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילנה יאקובלבנה שמלייבה (נולדה ב-17 בספטמבר 1957, מוסקבה, ברית המועצות) היא בלשנית סובייטית-רוסית, מומחית בתרבות הדיבור, האיות, נורמת שיחה, מנחת רדיו. מרצה לפילולוגיה וסמנכ"לית מחקר במכון השפה הרוסית. מהווה אחת מחמשת בכירי הרשימה הפדרלית של מפלגת השלטון ברוסיה, רוסיה המאוחדת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה ב־17 בספטמבר 1957 במוסקבה. בשנת 1979 סיימה את לימודיה במחלקה לבלשנות מבנית ויישומית בפקולטה הפילולוגית של אוניברסיטת מוסקבה ואז היא נכנסה ללימודים בבית הספר לתארים מתקדמים של מכון השפה הרוסית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות, בשנת 1984 היא הגנה על התזה שלה בנושא "שמות אישים בשפה הרוסית המודרנית: יצירת מילים וניתוח סמנטי".

מאז 1984 עובדת במכון השפה הרוסית כעמיתת מחקר.

לימדה רוסית באוניברסיטאות בארצות הברית ובפינלנד, בבית הספר הבינלאומי הבריטי במוסקבה, בשנים 2005—2013. לימדה קורסים בלימודי רוסית לסטודנטים לתארים מתקדמים של בית הספר לקיץ רוסי במכללת מידלבורי בארצות הברית, במכון לבלשנות של האוניברסיטה הרוסית למדעי הרוח ובאוניברסיטת מוסקבה לחינוך.

מאז 1997 משתתפת בארגון ובקיום הכנס הבינלאומי המדעי והמעשי של תלמידי בית הספר "בלשנות לכולם", חברת מושבעים בוועידה ההומניטארית הפתוחה של עבודות מחקר בבית הספר "וישגורוד". היא חיברה יותר מ-100 עבודות מדעיות, וחברה בצוות מחברי שורת ספרי הלימוד בשפה הרוסית לתלמידי כיתות ה'-ט' בבתי הספר התיכוניים, המומלצים על ידי משרד החינוך של רוסיה.[1]

מאז 2019 שימשה כסגנית העורך הראשי של כתב העת "נאום רוסי" היוצא בחסות האקדמיה הרוסית למדעים, חברת הוועדה המארגנת של הכנס המדעי הבינלאומי "תרבות הדיבור הרוסי". בשנים 2002–2007 אירחה את התוכנית "דקדוק" בתחנת הרדיו "מאיאק".

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן זוגה הוא הבלשן אלכסיי שמלייב. לשניים 3 ילדים - אלכסנדר, ולדימיר, אלכסיי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Шмелёва Е. Я., Шмелёв А. Д. Русский анекдот. Текст и речевой жанр. — М. : Языки славянской культуры, 2002. — 143 с. — ISBN 5-94457-070-9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]