יישוב סחר הוגן

יישוב סחר הוגן הוא מסע פרסום שנולד מתוך תנועה חברתית עממית שקמה בבריטניה בשנת 2001. כך מוגדר רעיון "יישוב סחר הוגן" במסמך "fairtrade towns action guides"- רעיון ה"סחר הוגן" הוא לקרב בין העובדים בשרשרת הייצור לבין הצרכנים, לשים את האנשים בלב המסחר ולא את הסחורות. הפיכת יישוב ל"יישוב סחר הוגן" שולחת מסר רב עוצמה של הקהילה שלך על הדרך בה היא רוצה שסחר יעבוד כך שישפיע לטובה באופן ישיר על חייהם של החקלאים והעובדים העניים ביותר בעולם. מחקר שמומן על ידי מועצת המחקר הכלכלית חברתית ( ESRC ), מצא כי הקמפיינים היעילים ביותר לעידוד קניות אתיות הם אלו המתרחשים ברמה קולקטיבית (קבוצתית, קהילתית), כמו הרעיון של יישובי "סחר הוגן" ולא אלה המכוונים רק לאנשים יחידים." (תורגם מאנגלית).^[1]

הקמפיין מאפשר לאזרחים בכל מקום להתאגד כדי להתחיל פרויקט ביישוב (או אזור גאוגרפי אחר) ולנסות לעמוד במספר קריטריונים כלליים שנקבעו ל"יישוב סחר הוגן" (הקריטריונים יכולים להשתנות ממדינה למדינה אבל צריכים לשמור על המרכיבים המרכזים בהם) וכך לקבל את ההכרה הרשמית בתור "יישוב סחר הוגן". בחלק מהמדינות "יישוב סחר הוגן" הוא תואר רשמי שאפשר לקבל מארגוני "סחר הוגן" שונים שמתאר אזור שמחויב לערכי ה"סחר הוגן" בצריכה שלו ולמוצרים שמסומנים ב"סחר הוגן".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין "יישוב סחר הוגן" הראשון יצא לדרך ב-2001 בגרסטאנג, לנקשייר, תחת היוזמה של ברוס קרואטר וקבוצת האוקספם של גרסטאנג. היוזמה שמטרתה קידום מוצרי "סחר הוגן" בעיירה זכתה להצלחה אדירה: תוך כמה חודשים, המודעות לתווית "סחר הוגן" קפצה ללמעלה מ-70% מהאוכלוסייה בעיירה וכמו כן המכירות של מוצרים שמסומנים בתווית "סחר הוגן" צמחו בצורה מדהימה. יותר מכך, במהלך הקמפיין, גרסטאנג פיתחה קשרים עם קהילות של חקלאים שמגדלים קקאו שמסומן ב "סחר הוגן" במערב אפריקה, מה שהוביל לפיתוח יחסים של עיר תאומה עם קופוריואה החדשה, גאנה.

כשהפעילות בגרסטאנג קיבלה תשומת לב רחבה, ארגון fairtrade foundation השיק את המטרות הכלליות של "יישוב סחר הוגן" ומדריך פעולה מפורט כדי לעודד אחרים ללכת בעקבות ההצלחה בגרסטאנג. בין 2001 ל-2006 יותר מ-209 יישובים בבריטניה זכו בתואר "יישוב סחר הוגן" בידי fairtrade foundation. באוקטובר 2009, 448 יישובים בבריטניה ו-312 יישובים בעולם קיבלו את התואר "יישובי סחר הוגן". בנובמבר 2012, יש יותר מ-1200 בכל העולם. כיום יש מעל 2000 יישובים בכל העולם כולל ערים מרכזיות כמו לונדון ומדריד.

בניסיון להגביר את ההצלחה של קמפיין "יישובי סחר הוגן", תוכנית אירופאית רחבה שנקראת "יישובי סחר הוגן באירופה", ממומנת בחלקה בידי 'הנציבות האירופאית', הושקה בשיתוף של מספר ארגונים שעוסקים ב"סחר הוגן". בנובמבר 2006, כנס "ערי הסחר הוגן האירופי" הראשונה התכנס באוניברסיטת "סאותבנק" בלונדון. מטרות הכנס היו:

לזהות ולפתח נהלים לחיזוק הקשרים בין קהילות מקומיות לאגונים פרטיים וציבוריים.
פיתוח אסטרטגיה לעשות התאמה בין המודל של "ערי סחר הוגן" בבריטניה להנחיות של "עיר סחר הוגן" בשאר הארצות.

בעקבות ההצלחה של הכנס הראשון, כנס שני נערך בבריסל בינואר 2008. הכנס השישי בפוזנן, פולין והכנסים של 2013, 2014 נערכו באוסלו ובקומאמטו (יפן). יש כרגע ערי סחר הוגן באוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, אירלנד, איטליה, נורווגיה, ניו זילנד, ספרד, שוודיה, הולנד, גרמניה, בריטניה, לבנון וארצות הברית.

קריטריונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקבל את המעמד של "יישוב סחר הוגן" הוחלטו בשיתוף פעולה בין ארגוני "סחר הוגן" שונים על 5 הנחיות שצריך לעמוד בהן:

מטרות:

העירייה מעבירה החלטה שתומכת ב-"סחר הוגן" ומסכימה להשתמש במוצרים של "סחר הוגן" לדוגמה, בישיבות, ובמשרדים, של העירייה.
מספר של מוצרי "סחר הוגן" (לפחות 2) זמינים בחנויות שבעיר (סופרמרקטים, תחנות דלק) ומוגשים בבתי קפה, מסעדות ופאבים (על כל 10,000 איש, חנות אחת).
מקומות עבודה מקומיים וארגוני קהילה (ארגונים חברתיים, בתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות וארגונים קהילתיים אחרים) תומכים באופן פומבי ברעיון הסחר ההוגן ומשתמשים כמה שניתן במוצרי "סחר הוגן". בעיר שאוכלוסייתה מונה לפחות 100,000 תושבים, נדרש מעסיק אחד שישמש כ'חוד החנית' של התהליך בכך שיאמץ בצורה בולטת את הקריטריונים של סחר הוגן.
סיקור תקשורתי ואירועים ציבוריים מתוקשרים להעלאת המודעות לחשיבותו של "סחר הוגן" בקרב כל אוכלוסיית היישוב.
קבוצת הנהגה מקומית מתכנסת כדי להבטיח שהתוכנית של יישוב "סחר הוגן" ממשיכה להתפתח ולהשיג תמיכה חדשה.

יוזמות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 הפורום של ווילס ל"סחר הוגן" (שכלל מספר ארגונים לא ממשלתיים ופעילי "סחר הוגן") התחיל לעבוד להפוך את ווילס ל"מדינת סחר הוגן" הראשונה בעולם. ב-2005 ממשלת ווילס הסכימה לתמוך ברעיון וב-2006 קבוצות פעילים מסקוטלנד ומוויילס הסכימו על קריטריונים לקבלת מעמד של "מדינת סחר הוגן" ואלו הקריטריונים:

75% מהאוכלוסייה רוכשים מוצר מסומן ב"סחר הוגן" בכל שנה.
40% מהאוכלוסייה קונים ביום יום מוצרים מסומנים ב"סחר הוגן".
בכל הרשויות המקומיות יש קבוצה פעילה של פעילי "סחר הוגן" שעובדים לקבלת מעמד של "יישוב סחר הוגן".
55% מהרשויות המקומיות קיבלו מעמד של "יישוב סחר הוגן" ויש צמיחה של 10% בכל שנה.

ווילס הראשונה שקיבלה את מעמד "מדינת סחר הוגן" ביוני 2008.