יחסי ספרד–פנמה
| יחסי ספרד–פנמה | |
|---|---|
|
|
| |
| ספרד | פנמה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 505,370 | 75,420 |
| אוכלוסייה | |
| 47,484,761 | 4,512,899 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,397,509 | 76,523 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 29,431 | 16,956 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי פנמה-ספרד הם היחסים הדיפלומטיים בין פנמה לספרד. שתי המדינות חברות באיגוד האקדמיות לשפה הספרדית ובארגון המדינות האיברו-אמריקניות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולוניזציה ספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1501, החוקר הספרדי רודריגו דה בסטידאס הפך לאירופי הראשון שנכנס לשטחה של פנמה והכריז עליה כשייכת לספרד.[1] בשנת 1502 הפליג כריסטופר קולומבוס לאורך חופי פנמה. בשנת 1510 ייסד החוקר הספרדי דייגו דה ניקואסה את היישוב הראשון בפנמה וכינה אותו "נומברה דה דיוס". בספטמבר 1513 הגיע הכובש הספרדי וסקו נונייס דה בלבואה לפנמה והיה האירופי הראשון שהוביל משלחת שראתה את האוקיינוס השקט. בשנת 1513 הפכה פנמה רשמית לחלק מהאימפריה הספרדית.
בשנת 1514 הפך פדרו אריאס דאבילה למושל הראשון בשטח פנמה. המושל ייסד את העיר פנמה סיטי שהפכה לבירת הטריטוריה. לאחר שהגיע לשלטון, הוא הורה על כריתת ראשו של בלבואה בשנת 1517 באשמת בגידה. הוא הורה גם על התקפות רצחניות נגד האוכלוסייה הילידית, אותה שרף בחיים ו/או האכילה לכלבים.[1] במהלך תקופה זו הפכה פנמה לטריטוריה חשובה עבור ספרד שכן היא ממוקמת בין השטחים הספרדיים של מלכות המשנה של ספרד החדשה לשטחי אמריקה הדרומית. בשנת 1717 הפכה פנמה לחלק ממלכות המשנה של גרנדה החדשה.
עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1808 הוכתר ז'וזף בונפרטה כמלך ספרד וכמה מושבות אמריקה הספרדית החלו להכריז על עצמאותן מספרד. בין התאריכים 10–28 בנובמבר 1821 הובילו תושבי פנמה מרד ללא דם נגד ספרד והכריזו על עצמאותה ב-28 בנובמבר 1821.[2] באישורו של סימון בוליבר, הצטרפה פנמה לאיחוד רפובליקת קולומביה הגדולה שכלל גם את קולומביה, אקוודור וונצואלה.
בשנת 1831 התפרק האיחוד ופנמה נותרה חלק מקולומביה עד שנת 1903, כאשר הסנאט של קולומביה סירב לאשרר את חוזה היי-אראן אשר היה מאפשר לארצות הברית לחכור את תעלת פנמה למשך 100 שנה. עד מהרה תמכה ארצות הברית בעצמאותה של פנמה עליה הכירה ספרד בשנת 1903.[1]
לאחר העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1904, פנמה וספרד כוננו רשמית יחסים דיפלומטיים.[3] בשנת 1915 השלימה ספרד הקמת שגרירות בפנמה סיטי.[4] במהלך מלחמת האזרחים בספרד (1936–1939) כמה ספרדים היגרו לפנמה וחיפשו מקלט.[5] בספטמבר 1977 ערך חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, ביקור רשמי בפנמה, הראשון מבין שלושה ביקורים.[6]
בין השנים 1983–1989 שלט מנואל נורייגה בפנמה. במהלך הפלישה האמריקאית לפנמה נמלט נורייגה לנונציו האפוסטולי של הוותיקן בפנמה. בעודו שם ביקש נורייגה מממשלת ספרד מעמד פליט בספרד. ספרד סירבה להצעתו של נורייגה מכיוון שלספרד היה חוזה הסגרה קבוע עם ארצות הברית.[7]
ב-31 בדצמבר 1999 ביקר שוב חואן קרלוס הראשון בפנמה ונפגש עם נשיאת פנמה מיריה מוסקוסו וסייע במעבר תעלת פנמה לשליטת פנמה.[8] ביולי 2014 הגיע ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי לביקור רשמי בפנמה. בספטמבר 2014 הגיע נשיא פנמה חואן קרלוס ורלה לביקור רשמי בספרד.[4]
היחסים בין שתי המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים דו-צדדיים כגון חוזה שלום וידידות (1953); הסכם לשיתוף פעולה חברתי (1966); הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1979); הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וסחר (1982); הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכני (1983); הסכם לקידום הדדי והגנה על השקעות (1997); אמנת ההסגרה (1997); הסכם תחבורה אווירית (2001) והסכם בין משרדי הבריאות של פנמה וספרד להקמת מרכזי בריאות.[4]
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתקיימות טיסות ישירות בין פנמה לספרד עם חברת התעופה איבריה.
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2017 הסתכם המסחר בין פנמה לספרד ב-443 מיליון אירו.[4] הייצוא העיקרי של פנמה לספרד כולל: טונה קפואה, לובסטר ושמן דקלים. הייצוא העיקרי של ספרד לפנמה כולל: בושם, תרופות, פלדה וברזל למטרות בנייה, מכוניות וחשמליות, חיווט חשמלי וכיסויי קרמיקה. בשנת 2016 הסתכמו ההשקעות הספרדיות בפנמה ב-14 מיליון אירו, כאשר מרבית ההשקעות עברו לתעשיית המזון והנייר. חברות רב לאומיות ספרדיות כמו Mapfre, Telefónica וזארה פועלות בפנמה.
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנמה מחזיקה בספרד שגרירות במדריד וקונסוליות כלליות בלה קורוניה, ברצלונה, לאס פאלמאס דה גראן קנריה וולנסיה.[9]
- ספרד מחזיקה בפנמה שגרירות בפנמה סיטי.[10]
-
שגרירות ספרד בפנמה סיטי -
הקונסוליה הכללית של פנמה בברצלונה
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Lonely Planet: History of Panama
- ^ BBC: Panama Profile - Timeline
- ^ Relaciones bilaterales entre Panamá y España (in Spanish)
- ^ 1 2 3 4 Bilateral relations between Spain and Panama (in Spanish)
- ^ Raíces: Exiliados españoles en Panamá (in Spanish)
- ^ Visita de Estado de Sus Majestades los Reyes a Venezuela, Guatemala, Honduras, El Salvador, Costa Rica y Panamá (in Spanish)
- ^ El Gobierno español no acogerá a Noriega (in Spanish)
- ^ Estados Unidos entrega a Panamá el canal y la plena soberanía sobre su territorio (in Spanish)
- ^ Embassy of Panama in Spain
- ^ Embassy of Spain in Panama
