יחסי לסוטו–רוסיה
| יחסי לסוטו–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| לסוטו | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 30,355 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 2,349,624 | 144,076,611 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,553 | 2,240,422 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,087 | 15,550 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי לסוטו–רוסיה הם היחסים הדו-צדדיים שבין ממלכת לסוטו לבין הפדרציה הרוסית.
תקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות ולסוטו כוננו יחסים דיפלומטיים ביניהן ב-1 בפברואר 1980[1]. באותה עת, שגריר ברית המועצות במוזמביק היה אמון על היחסים עם לסוטו. כמה שנים לאחר מכן ב-24 באפריל 1983 מונה יורי ספלב לשגריר הסובייטי הראשון בלסוטו והוא הגיש את כתב ההאמנה שלו למלך לסוטו ב-9 ביוני[2].
הרקע לכינון היחסים עם הגוש הקומוניסטי היה פשיטה שערכה דרום אפריקה על הבירה מסרו ב-9 בדצמבר 1982. לאחר ביקורים בסין ובמדינות נוספות הודיע ראש ממשלת לסוטו ליובואה ג'ונתן במאי 1983 על כך שסין וברית המועצות יקימו שגרירויות בממלכה. ממשלת דרום אפריקה הגיבה בזעם על ההודעה וציינה את הבטחתו מ-1965 שלא לאפשר הקמת שגרירות קומוניסטית בלסוטו כל עוד יכהן כראש ממשלה[3].
כסימן לעליית הנוכחות של הקג"ב בלסוטו, עלתה רמת היחסים בין המדינות כשבמאי 1985 הסובייטים מינו את השגריר-תושב הראשון שלהם בלסוטו[4]. בדצמבר אותה שנה ביקר במוסקבה שר החוץ של לסוטו וחתם על הסכמים לשיתוף פעולה מדעי ותרבותי, וכן על הסכמי כלכלה וטכנולוגיה[5]. עם זאת, הניסיונות הסובייטים להרחיב את השפעתם במדינה חוו נסיגה לאחר שב-1986 נערכה בלסוטו הפיכה בתמיכת דרום אפריקה שהביאה להורדת ראש הממשלה ג'ונתן מכס השלטון[5].
הפדרציה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשרים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסוטו הכירה בפדרציה הרוסית ב-24 בינואר 1992 כיורשתה של ברית המועצות אחרי התפרקותה של האחרונה[6]. כמה חודשים לאחר מכן, באוגוסט אותה שנה נסגרה שגרירות רוסיה במסרו לצד האמנת שגריר רוסיה בדרום אפריקה כשגריר האמון גם על היחסים עם לסוטו.
קשרים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראשית היחסים בין המדינות, כמה עשרות אזרחי לסוטו למדו במוסדות רוסיים להשכלה גבוהה. כמה מהם מונו לאחר מכן לתפקידים בכירים בממשל של לסוטו[6]. כמו כן, מאז 1996 רוסיה מחלקת מדי שנה לאזרחי לסוטו שלוש מלגות ללימודי תואר ראשון ומלגה אחת ללימודים לתארים מתקדמים יותר[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Calendar of Soviet Treaties, George Ginsburgs, BRILL, 1987, ISBN 9789024736287
- ^
Посольство СССР в Лесото, בארכיון האינטרנט (ברוסית)
- ^ Beggar your neighbours : apartheid power in Southern Africa, בארכיון האינטרנט
- ^ Soviet Strategy in Southern Africa: Gorbachev's Pragmatic Approach, Peter Vanneman, הוצאת הובר, 1990, ISBN 9780817989033
- ^ 1 2 Moscow's Strategy in Southern Africa: A Country by Country Review, ויליאם וו. פסקו, Heritage Foundation, עמ' 5–6, 21 ביולי 2011
- ^ 1 2 3 Российско-лесотские отношения, משרד החוץ של רוסיה (ברוסית)
