יחסי יוון–לוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי יווןלוב
יווןיוון לובלוב
יוון לוב
שטחקילומטר רבוע)
131,957 1,759,540
אוכלוסייה
10,308,998 6,951,391
תמ"ג (במיליוני דולרים)
219,066 45,752
תמ"ג לנפש (בדולרים)
21,250 6,582
משטר
דמוקרטיה ממשלת מעבר
נשיא לוב מועמר קדאפי בפגישה עם ראש ממשלת יוון יורגוס פפנדראו, 2010

יחסי יוון–לוב הם יחסי החוץ בין יוון ללוב.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרבה הגאוגרפית והנוכחות היוונית הארוכה בחופי לוב הופכים את שתי המדינות לשותפות טבעיות. הספקטרום המוסדי של הסכמים דו-צדדיים היה מפותח וכיסה מגוון רחב של תחומים.

יוון סייעה ללוב ברמות פוליטיות והומניטריות במהלך המהפכה של 2011, ובהמשך. מספר לא מבוטל של פצועים לובים אושפזו בבתי חולים שיקומיים ביוון.

מאז יולי 2014 נכנסה לוב לתקופה חדשה של מהומה ועימותים. משלחות דיפלומטיות זרות בלוב, למעט כמה יוצאים מן הכלל, השעו את פעולתן. שגרירות יוון בטריפולי השעתה את פעולתה באופן זמני ב-31 ביולי 2014 והמשיכה בפינוי 186 אזרחים יוונים וזרים (סינים, קפריסאים, בלגים, בריטים) שהגיעו לנמל פיראוס על סיפונה של הפריגטה של חיל הים היווני "סלמיס".

כדי להתמודד עם המשבר בלוב, מינה מזכ"ל האו"ם את מר ע' סאן סלאמאס לנציגו המיוחד וראש משלחת התמיכה של האו"ם בלוב (אונסמיל), אשר ירש את מר מרטין קובלר.

יוון תומכת בהתמדה בהשקטת האלימות ומשתתפת יחד עם שותפותיה לאיחוד האירופי במאמצי הקהילה הבינלאומית במטרה ליצור תנאים מתאימים ליציבות וביטחון וכן לשלטון חוק מודרני בלוב.

במסגרת המאמצים האמורים, ביקר שר החוץ ניקוס קוציאס בטריפולי ב-28 בנובמבר 2016, שם נפגש עם ראש ממשלת ממשלת ההסכם הלאומי (GNA), פאיז א-סראג' ושר החוץ מוחמד טאהא סיאלה (אנ').

לבסוף, יוון יוצגה על ידי ראש ממשלתה בכנס הבינלאומי ללוב שהתקיים בפאלרמו בין התאריכים 1213 בנובמבר 2018, וזו הוכחה נרחבת להגברת העניין שלה להחזיר את היציבות במדינה[1].

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי יוון–לוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחסי יוון–לוב באתר משרד החוץ היווני
  2. ^ אתר על יחסי מדינות