יחסי טורקיה–מוזמביק
| יחסי טורקיה–מוזמביק | |
|---|---|
|
|
| |
| טורקיה | מוזמביק |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 799,380 |
| אוכלוסייה | |
| 86,186,440 | 34,689,279 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 905,988 | 17,851 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 10,512 | 515 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי טורקיה–מוזמביק הם יחסי החוץ בין מוזמביק לטורקיה. טורקיה מחזיקה במוזמביק שגרירות במפוטו מאז ה-15 במרץ 2011, בעוד ששגריר מוזמביק ברומא שבאיטליה מוסמך גם לטורקיה.[1]
יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה הייתה בתחילה סימפתית[2] כלפי אדוארדו מונדלאנה, סוציאליסט מתון בעל השכלה אמריקאית, שהקים את ארגון פרלימו כדי לפתוח במאבק מזוין נגד הפורטוגלים למרות שטורקיה המשיכה לתמוך כלפי חוץ בפורטוגל, בעלת ברית שלה מנאט"ו.[3] היחסים בין המדינות נעשו מתוחים מאוד[3] כאשר סמורה מקל, מרקסיסט קשוח, הפך למנהיגה של פרלימו. תחת שלטונו הארגון נודעה לשמצה בכך שנתנה למוזמביקים הלבנים את ה"צו 24/24[4] הידוע לשמצה - עזוב תוך 24 שעות עם 24 קילו של חפצים - והלאימה את רוב נכסי האזרחים והכנסיות. בסיוע סובייטי, מקל רדף[4] שבטים צפוניים ואת הכנסייה הקתולית והיה אחראי על בין 10,000 ל-100,000 מקרי מוות[4] באותה תקופה.
בעקבות הפשרה דיפלומטית בין סמורה מקל לנשיא ארצות הברית רייגן ב-1985, טורקיה התחילה לספק למוזמביק סיוע כלכלי, מה שנמשך לאחר שממשיכו של סמורה מקל ז'ואקים שיסאנו האיץ את הליברליזציה של הכלכלה[5] והכריז על סופה של השיטה המרקסיסטית.[5]
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפח הסחר בין שתי המדינות היה בשווי 153 מיליון דולר בשנת 2019.[1]
- FDI טורקי מהווה 19% מסך ה-FDI במוזמביק.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 "Relations between Turkey and Mozambique". Ministry of Foreign Affairs of Turkey.
- ^ Ansprenger, Franz, ed. Wiriyamu: Eine Dokumentation zum Krieg in Mozambique. Munich: Kaiser, 1974.
- ^ 1 2 Egero, Bertil. Mozambique and Southern Africa Struggle for Liberation. Uppsala: Scandinavian Institute of African Studies, 1985.
- ^ 1 2 3 Hoile, David. Mozambique: A Nation in Crisis. London: Claridge, 1989.
- ^ 1 2 Abrahamsson, H., and A. Nilsson. Mozambique: The Troubled Transition from Socialist Construction to Free Market Capitalism. London: Zed, 1995.
