יחסי ונצואלה–צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ונצואלהצרפת
ונצואלהונצואלה צרפתצרפת
ונצואלה צרפת
שטחקילומטר רבוע)
912,050 643,801
אוכלוסייה
29,254,044 64,850,857
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,782,905
תמ"ג לנפש (בדולרים)
42,912
משטר
רפובליקה פדרלית דמוקרטיה נשיאותית למחצה (או פרלמנטרית למחצה)

יחסי ונצואלה–צרפת הם יחסי החוץ בין צרפת לוונצואלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגרירות ונצואלה בפריז

במהלך ניסיונות ההפיכה של ונצואלה ב-1992, ממשלת צרפת "סימנה מיד את סירובה לקבל פירוט בלגיטימציה מוסדית."[1] מאז החל משבר הנשיאות, צרפת תמכה בחואן גואידו.

ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא הוגו צ'אווס נפגש עם נשיא צרפת ז'אק שיראק בשלוש הזדמנויות באוקטובר 2002, במרץ 2005 ובאוקטובר 2005.[1][2]

בשנת 2007 ביקר צ'אווס את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי כדי לדון במצבו של בן הערובה אינגריד בטנקור שנעצר בקולומביה.[3][4]

בספטמבר 2008 צ'אווס ביקר שוב את סרקוזי וצ'אווס אמר כי הוא מבקש סיוע ממדינות "ידידותיות" כמו צרפת, בתמורה ל"אנרגיה ונצואלית".[5]

הסכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2008 חתמו שרי החוץ של ונצואלה וצרפת על 10 הסכמים על שיתופי פעולה הכוללים שיתופי פעולה דו-צדדיים בנושא אנרגיה, צבא, טלקומוניקציה, תיירות ומלחמה בסחר בסמים ועוד.[6]

השקעה צרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, חברת הצרפתית לפצ'יני חתמה על הסכם עם ממשלת ונצואלה להשקיע 260 מיליון דולר על פני שלוש שנים כדי להרחיב את מכרות הבוקסיט והאלומינה בבעלות המדינה.[7]

החל משנת 2005 הייתה חברת הנפט הצרפתית טוטאל המשקיעה הזרה הגדולה ביותר בוונצואלה.[8] בשנת 2005 החלה טוטאל במשא ומתן עם ממשלת ונצואלה על פרויקט אפשרי של 5 מיליארד דולר לפיתוח נפט כבד במזרח ונצואלה.[9] באפריל 2006, ממשלת ונצואלה הלאימה את השליטה בשדות נפט בבעלות זרה כולל אלה המופעלים על ידי טוטאל.[10]

מערכת יחסים עם קרלוס התן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע כי הנשיא הוגו צ'אווס ניהל התכתבויות ספורדיות עם המחבל המורשע קרלוס התן מתא הכלא של האחרון בצרפת. צ'אווס ענה, במכתב בו הוא פונה לקרלוס כ"בן ארצו המכובד".[11] ב-1 ביוני 2006 התייחס אליו צ'אווס כאל "חברו הטוב" במהלך ישיבה של מדינות OPEC שהתקיימה בקראקס.[12]

ב-20 בנובמבר 2009, צ'אווס הגן באופן פומבי על קרלוס באומרו כי "הוא נחשב בטעות כבחור רע ויש לשבח אותו כלוחם מהפכני ואיש מפתח, במקום זאת."[13]

צרפת זימנה את שגריר ונצואלה ודרשה הסבר. עם זאת, צ'אווס סירב לחזור בו מהערותיו.[14]

התגובה הצרפתית למשבר ונצואלה בשנת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא צרפת עמנואל מקרון שלח ציוץ בו נאמר כי אם לא תתקיים בחירות תוך 8 ימים, צרפת תהיה מוכנה להכיר בחואן גואידו כ"נשיא האחראי".[15][16] מקרון כינה גם את הבחירות לנשיאות בוונצואלה 2018 "לא לגיטימיות". הוא הצטרף לאיחוד האירופי בקריאה לדמוקרטיה של ונצואלה, ואמר כי לא ניתן להתעלם מקולות העם.[17] מקרון הטיל גם סנקציות על ונצואלה והחרים את ההשבעה של ניקולאס מדורו כנשיא ונצואלה, כמו שאר מדינות האיחוד.

חברת הנפט הצרפתית טוטאל פינתה את כל עובדיה בוונצואלה לאחר שהטילה ארצות הברית סנקציות, זמן קצר לאחר שמדינות האיחוד האירופי הטילו סנקציות והכירו בגואידו כנשיא ביניים.[18]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ונצואלה–צרפת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 http://www.diplomatie.gouv.fr/en/country-files_156/venezuela_719/index.html
  2. ^ HighBeam
  3. ^ "Chavez visit to France fuels hope about hostage". USA Today. 2007-11-20. נבדק ב-2010-05-02.
  4. ^ Barchfield, Jenny. "Chavez Visits Paris for Hostage Talks". The Washington Post. נבדק ב-2010-05-02.
  5. ^ "Chavez backs Sarkozy's call for financial summit". The Times Of India. אורכב מ-המקור ב-4 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ http://news.xinhuanet.com/english/2008-10/03/content_10144550.htm
  7. ^ "Archived copy". 2000-12-06. אורכב מ-המקור ב-2012-10-19. נבדק ב-2009-05-21. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Total seeks to resolve differences with Venezuela's Chavez over oil contracts". Forbes. 2005-10-20. (הקישור אינו פעיל, February 2012)
  9. ^ Luhnow, David; Millard, Peter (2005-02-14). "Venezuelan Oil Deals Ease Tensions". The Wall Street Journal.
  10. ^ "Venezuela's oil field seizures from European companies causes jitters about country's outlook". The America's Intelligence Wire. 2006-04-04.
  11. ^ La familia de Carlos ``El Chacal'' espera más gestos de Chávez.
  12. ^ Nacional y Política - eluniversal.com.
  13. ^ "Chavez hails 'Carlos the Jackal'" (באנגלית בריטית). 2009-11-21. נבדק ב-2020-08-31. "Venezuela's Hugo Chavez defends 'Carlos the Jackal",] BBC News, 21 November 2009
  14. ^ "Carlos the Jackal was 'revolutionary': Chavez". Agence France-Presse. 28 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Macron, Emmanuel (2019-01-26). "Le peuple vénézuélien doit pouvoir décider librement de son avenir. Sans élections annoncées d'ici 8 jours, nous serons prêts à reconnaître @jguaido comme " Président en charge " du Venezuela pour enclencher un processus politique. Nous y travaillons entre partenaires européens". @emmanuelmacron (בצרפתית). נבדק ב-2019-05-02.
  16. ^ "UK joins with EU leaders to demand Venezuela's Maduro calls election in eight days". The Independent (באנגלית). 2019-01-26. נבדק ב-2019-05-02.
  17. ^ "France's Macron calls election of Venezuela's Maduro 'illegitimate'". France 24 (באנגלית). 2019-01-24. נבדק ב-2019-05-02.
  18. ^ McGuinness, Romina (2019-02-08). "Venezuela crisis: French oil giant Total evacuates staff from Venezuela amid US sanctions". Express.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-05-02.
  19. ^ אתר על יחסי מדינות