יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – נורווגיה
| יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,344,858 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 105,027,328 | 5,507,760 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 58,066 | 579,267 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 553 | 105,173 |
| משטר | |
| ממשלת מעבר | מונרכיה חוקתית |
יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–נורווגיה הם היחסים הדו צדדיים בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לנורווגיה. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מיוצגת בנורווגיה באמצעות שגרירותה בלונדון, בריטניה. ישנם 1,930 בני דונג קונגו שחיים בנורווגיה. משרד החוץ הנורווגי הוציא אזהרת מסע לחלקים הצפוניים והמזרחיים של קונגו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונגו הפכה עצמאית מבלגיה ב-30 ביוני 1960. נורווגיה החלה בסיוע הומניטרי לקונגו מאז 1963 לפחות. בשנת 1963 נורווגיה הייתה אחת משש המדינות היחידות אליהן. באותה שנה פנתה קונגו וביקשה לעזרה צבאית וביקשה עזרה להקמת חיל הים. נורווגיה דחתה את הבקשה וציינה מחסור במומחיות ההדרכה שקונגו חיפשה. בשנת 2003 נורווגיה העניקה לקונגו 40 מיליון כתר נורווגי. וידאר הלגסן, שר החוץ הנורווגי אמר: "למרות כמה סימנים מלאי תקווה בתהליך השלום והקמת ממשלת מעבר בקינשאסה, המצב ההומניטרי בחלק המזרחי של המדינה הוא רעוע." בשנת 2004 נמחל כל החוב הקודם. בשנת 2007 ביקרו בקונגו המזכ"לים של חמשת הארגונים ההומניטריים הנורווגיים הגדולים ביותר כדי להגיע למשבר. בשנת 2008 סופקו 15 מיליון כתר נורווגי נוספים. בשנת 2009 ביקרה שרת ההגנה אן-גרטה שטרום-אריכסן בקונגו כדי להתבונן בסכסוך. היא הסכימה לשלוח כוחות שיספקו כוח אדם לכוחות שמירת השלום של האו"ם במהלך הסכסוך בקיו. חוב הרפובליקה לנורווגיה, 143 מיליון כתרים נורווגיים, נמחק כתוצאה מהחלטה של הקבינט הנורווגי ב-21 באוקטובר 2011.
ג'ושוע פרנץ' וצ'וסטולב מולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 נעצרו אזרחי נורווגיה ג'ושוע פרנץ' וצ'וסטולב מולנד והואשמו בהריגת הנהג השכור שלהם, ניסיון לרצח עד, ריגול, שוד מזוין והחזקת נשק בלתי חוקי. הם נמצאו אשמים ונידונו למוות, וכן נקנסו יחד עם נורווגיה בסך 60 מיליון דולר. יונס גר סטיורה, שר החוץ של נורווגיה אמר: "אני מוחה בתוקף על עונש המוות של שני הנורווגים ... נורווגיה היא מתנגדת עקרונית לעונש מוות, ואצור קשר עם שר החוץ של דנ"א כדי להעביר זאת." על פי Bloomberg.com "נורווגיה גם מתנגדת להרשעת הריגול ושילוב המדינה לקנס, אמר סטויר. 'נורווגיה אינה חלק מהמקרה הזה.'" מכתב מיום מרץ 2012 "נמסר בקינשאסה מראש הממשלה סטולטנברג לנשיא קבילה", אולם לא נענה נכון לאוגוסט 2013.
