יחזקאל עזרא רחמים
 | |
| לידה |
1876 ל' בניסן ה'תרל"ו  |
|---|---|
| פטירה |
1908 (בגיל 32 בערך) ל' בשבט ה'תרס"ח |
| כינוי | היע"ר |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום פעילות | עיראק וירושלים |
| תקופת הפעילות |
?–1908 |
| תלמידיו | הרב עזרא עטיה |
  | |
הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים. חיבר ספר הלכה בשם "עצי היער" וספר חידושים על הש"ס בשם "כנסת יחזקאל".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבגדאד לאביו מולא רחמים, והיה אחיו הגדול של הראשון לציון הרב יצחק נסים. כפי שנכתב על ידי המו"לים של ספרו,[1] עוד מצעירותו היה שקדן וחכם, ובגיל צעיר התכתב עם חכמי הדור בשו"תים וחידושי תורה. הרב חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" מכתיר את הרב יחזקאל עזרא, שהיה אז בן 15, בתארים נכבדים. [2] גם הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י, בספרו "יפה ללב", מכנה את הרב יחזקאל עזרא "ארי שבחבורה" ו"אספקלריה המאירה". בין הרבנים שהכירוהו והעריכוהו ניתן למנות גם את הרב יוסף חיים מבגדאד, הרב אברהם ביג'אג'ו, הרב בן ציון אברהם קואינקה והרב יוסף חיים זוננפלד.
עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1904 עלה הרב יחזקאל עזרא לארץ ישראל יחד עם הרבנים יעקב חיים סופר וצדקה חוצין. עם בואם פקדו את המקומות הקדושים, והשתטחו על קברי צדיקים. הם בקרו אצל חכמי ארץ ישראל, ביניהם רבי חיים חזקיהו מדיני ורבי אליהו מני. את רשמיו מהפגישה עם רבי אליהו מני העלה על הכתב, ושלחם ל"בן איש חי" שבעצמו היה תלמידו של רבי אליהו מני. הרב יחזקאל עזרא השתקע בירושלים ולא יצא ממנה עד יום מותו, בה הקדיש את כל זמנו ללימוד עצמי ולימוד תלמידים, בין השאר בישיבת שושנים לדוד. הרב עזרא עטיה שהיה לאחר מכן ראש ישיבת פורת יוסף, היה תלמידו וראה בו את רבו המובהק.[3] בירושלים שם דגש מיוחד על לימודי חכמת הקבלה אותם למד אצל רבו המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק.
אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יחזקאל עזרא היה אדם חולני וסבל בחייו ייסורים. עוד בחיי הוריו, נפטר, והוא בן 32 בלבד. הוא נקבר בחלקת החסידים שבהר הזיתים, והוספד על ידי רבני ירושלים, בכללם הראשון לציון רבי אליהו משה פאניז'יל.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חכם יחזקאל עזרא רחמים חיבר כמה וכמה חיבורים בכל מקצועות התורה, אך עיזבונו הספרותי לא נשמר כראוי, וחלק נכבד ממנו הלך לאיבוד עת שנפטר, ואישים שונים לקחו את חיבוריו מביתו. החומר שנשאר הודפס בעזרתם של אחיו הגאונים רבי אברהם חיים ורבי יצחק נסים, וכן רבי צדקה חוצין.
- הערות על פירושי רבי יהונתן הכהן מלוניל, על מסכתות שבת, ר"ה, יומא וסוכה. החלקים שלא אבדו נדפסו בש"ס "אל המקורות", הוצאת פרדס, מסכת סוכה.
- עצי היע"ר אספת דינים ושקלא וטריא בלשונות הפוסקים על כל שולחן ערוך אורח חיים, וכן על חלקים מיורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.
- הללי נפשי פירוש על ספר תהילים בדרך פרד"ס (הכתב יד עדיין קיים בעזבונו של הרב יצחק נסים).
- כנסת יחזקאל קונטרס הערות והשגות על מחברים, ספרים וליקוטים שונים, בהלכה ובאגדה.
- פירוש על הגדה של פסח בדרך פרד"ס.
- הגהות וחידושים על מסכתות הש"ס.
- קונטרס כללי הש"ס, הפוסקים ושו"תים קצרים.
- הערות וביאורים לספר "זבחי צדק" מאת רבי עבדאללה סומך.
- כנסת יחזקאל ספר שהוצא לאור לאחר פטירתו, וכולל קטעים נבחרים מחיבוריו המצוינים לעיל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יעקב משה הלל, מבוא לספר כנסת יחזקאל (ירושלים תשמ"ב).
- משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך א (ירושלים תשע"ו), עמ' 423–450.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרטיס נפטר: הרב יחזקאל עזרא באתר הר הזיתים
- משה דוד גאון, "יחזקאל עזרא ב”ר רחמים", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 647, באתר היברובוקס
- חכם יחזקאל עזרא, באתר "החכם היומי"
יחזקאל עזרא בן רחמים (1876-1908), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בהקדמה לספר עצי היע"ר.
- ^ שדי חמד השלם - ג', מערכת הלמ"ד, אות י"ד. "ידידי, הרב המובהק, חריף, ובקי מוהר"ר".
- ^ רבו המובהק - שממנו קנה את רוב חוכמתו.