יו מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו מילר
Hugh Miller
לידה 10 באוקטובר 1802
קרומרטי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 24 בדצמבר 1856 (בגיל 54)
אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Grange Cemetery, Edinburgh עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lydia Miller עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Harriet Miller Davidson, Hugh Miller עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יו מילראנגלית: Hugh Miller;‏ 10 באוקטובר 180224 בדצמבר 1856) היה גאולוג וסופר סקוטי, פולקלוריסט ונוצרי אוונגליסט.[1][2][3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר נולד בקרומארטי, הראשון מבין שלושת ילדיהם של הרייט רייט ( 1780-1863) ויו מילר (1754–1807), בעל ספינת חופים. שני ההורים היו ממשפחות מסחר ואומנות בקרומארטי.[4] אביו מת מטביעת הספינה בשנת 1807, והוא חונך על ידי אמו ודודיו. הוא התחנך בבית ספר קהילתי, והראה חיבה לקריאה. בגיל 17 הוא התחנך אצל סתת, ועבד במחצבות. הוא ערך טיולים לאורך קו החוף המקומי, שהובילו אותו ללימודי גאולוגיה. ב-1829 פרסם כרך שירים, וזמן קצר לאחר מכן היה מעורב במחלוקות פוליטיות ודתיות, הקשורות לפילוג בכנסייה הסקוטית ב־1843.[5]

ב-1834 הוא הפך לרואה חשבון באחד מהבנקים המקומיים ובשנת 1837 נישא לסופרת הילדים לידיה מקנזי פלקונר פרייזר.[6] ב-1840 יסדה הכנסייה שלו עיתון בשם - "העד" ומילר נקרא להיות העורך באדינבורו, תפקיד אותו שמר עד סוף ימיו. הוא היה סופר ונואם רב השפעה בכנסייה החופשית.[7] משנת 1846 הצטרף אליו לעיתון הכומר ג'יימס אייטקן ווילי.[8]

בין עבודותיו הגאולוגיות שהתפרסמו ניתן למנות את הספרים "אבן החול האדומה הישנה" (1841), "עקבותיו של הבורא" (1850), "עדות הסלעים" (1857), "סקיצות לגאולוגיה פופולרית". מבין הספרים הללו, "אבן החול האדומה הישנה" היה הספר הידוע ביותר, ועדיין משמש לתיאור השיכוב סלעי המשקע כתוצאה מהקימוט הקלדוני בסוף הסילור, הדבון והחלק הקדום ביותר של תקופה הקרבון.

מאובן שגילה יו מילר, מתוך ספרו על אבן החול האדומה, 1858

מילר קבע כי כדור הארץ היה מאוכלס במינים רבים שנוצרו ונכחדו, וכי מינים אלה היו הומולוגיים. אף שהוא האמין שרצף המינים הראה התקדמות לאורך זמן, הוא לא האמין שמינים מאוחרים יותר היו צאצאים של מינים מוקדמים יותר. הוא הכחיש את התיאוריה לפיה מינים חדשים צצים מדי פעם מהאדמה, וכן לא האמין בתיאוריה של לאמרק על התפתחות המינים. הוא טען שכל הממצאים מראים את פעולתו הישירה של האל, כפי שמעיד בתנ"ך - קווי הדמיון בין המינים הם ביטויים של טיפוסים שנוצרו בהשראת אלוהית.[9] הוא קיבל את השקפתו של תומאס צ'למרס לפיה ספר בראשית מתחיל בתיאור תקופות גאולוגיות, ואינו אומר שכל אחת מהן נמשכה יום. כך הסביר שהמבול של נח היה למעשה שקיעה מוגבלת של אזור המזרח התיכון.[10]

מחלה ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך רוב שנת 1856, מילר סבל מכאבי ראש עזים ומצוקה נפשית, וסביר ביותר שהיה בדיכאון פסיכוטי. הרפואה הוויקטוריאנית לא עזרה. הוא חשש שהוא עלול לפגוע באשתו או בילדיו בגלל אשליית הרדיפה שלו.

מילר התאבד בביתו בליל ה-23/24 בדצמבר 1856. באותו לילה הוא סיים לבדוק את הגלופות לספרו על גאולוגיה ונצרות - עדות הסלעים. מסע הלוויה שלו, היה בהשתתפות אלפים, מהגדולים שנערכו באדינבורו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של יו מילר מאת אמיליה רוברטסון היל

למרות שלא היו לו תארים אקדמיים, הוא נחשב לאחד הפליאונטולוגים הוויקטוריאניים המשפיעים ביותר בסקוטלנד. הוא ידע להעביר ממצאים מדעיים לקהל הרחב. מילר גילה תגליות חדשות רבות, כולל כמה עקרבי ים סילוריים ודגים דבוניים רבים, המתוארים בספריו הפופולריים.

שדה הנפט מילר המופעל על ידי BP בים הצפוני נקרא על שמו של יו מילר. יו מילר פלייס, באדינבורו, נקרא לכבודו.

ארגון "החברים של יו מילר" הוא ארגון צדקה שהוקם כדי לקדם את מורשתו, ולעודד את הלימוד והעיסוק במדעי כדור הארץ במאה ה-21. מאז 2015 מתקיימת תחרות כתיבה דו-שנתית של יו מילר, על נושאים בהשראתו.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Scenes and legends of the north of Scotland : or, The traditional history of Cromarty (1834)
  • The old red sandstone : or, New walks in an old field (1841)
  • First impressions of England and its people (1847)
  • The foot-prints of the Creator: or, The Asterolepis of Stromness (1849)
  • My schools and schoolmasters; or, The story of my education (1854)
  • The cruise of the Betsey : or, a summer ramble among the fossiliferous deposits of the Hebrides ; with Rambles of a geologist ; or, Ten thousand miles over the fossiliferous deposits of Scotland (1857)
  • The testimony of the rocks; or, Geology in its bearings on the two theologies, natural and revealed (1857)
  • The old red sandstone; or, New walks in an old field. To which is appended a series of geological papers, read before the Royal Physical Society of Edinburgh (1858)
  • Sketch-book of popular geology being a series of lectures delivered before the Philosophical Institution of Edinburgh (1859)
  • Popular geology: a series of lectures read before the Philosophical Institution of Edinburgh, with Descriptive sketches from a geologist's portfolio (1859)
  • The headship of Christ and The rights of the Christian people (1860)
  • Tales and sketches (1862)
  • Edinburgh and its neighbourhood, geological and historical; with the geology of the Bass rock (1863)
  • Essays, historical and biographical, political, social, literary and scientific (1865)
  • Hugh Miller's memoir : from stonemason to geologist by Hugh Miller (1995)
  • Hugh Miller and the controversies of Victorian science (1996)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יו מילר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Henderson, Lizanne (2003) "The Natural and Supernatural Worlds of Hugh Miller", in Celebrating the Life and Times of Hugh Miller. Scotland in the Early 19th Century Ed. Lester Borley. Cromarty Arts Trust. ISBN 0906265339. pp. 89–98.
  2. ^ Wylie, James Aitken (1881). Disruption worthies : a memorial of 1843, with an historical sketch of the free church of Scotland from 1843 down to the present time. Edinburgh: T. C. Jack. pp. 405–412.
  3. ^ Anderson, Lyall I. (2005) "Hugh Miller: introducing palaeobotany to a wider audience", in Bowden, A.J., Burek, C.V. & Wilding, R. (eds). History of Palaeobotany: Selected Essays. Geological Society, London, Special Publications, 241, 63 – 90
  4. ^ Matthew, H. C. G.; Harrison, B., eds. (23 September 2004). "The Oxford Dictionary of National Biography". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press.
  5. ^ Cousin, John William (1910). A Short Biographical Dictionary of English Literature. London: J. M. Dent & Co. Retrieved
  6. ^ Marian McKenzie Johnston, 'Miller, Lydia Mackenzie Falconer (bap. 1812, d. 1876)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004; online edn, January 2008
  7. ^ Miller, Hugh (1871). The Headship of Christ and the Rights of the Christian People (5th ed.). Edinburgh: William P. Nimmo.
  8. ^ Ewing, William Annals of the Free Church
  9. ^ The Foot-prints of the Creator: Or, The Asterolepis of Stromness (1851), Harvard University, Department of Geological Sciences. Hugh Miller: Sketches of His Life and Writings, p. 14
  10. ^ Miller, Hugh (1857) Testimony of the Rocks, Lecture Five, et passim.