יושב ראש הוועד הפועל המרכזי הרוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יושב ראש הוועד הפועל המרכזי הרוסי
מעון הקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
ייסוד המשרה 27 באוקטובר 1917 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרה יורשת יושב ראש נשיאות הסובייט העליון של רוסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יושב ראש הוועד הפועל המרכזי הרוסירוסית: Председатель Всероссийского центрального исполнительного комитета) הייתה המשרה הציבורית הגבוהה ביותר ברפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, בתקופה שבין 1917 ל-1938.[1] המשרה הוקמה ביוני 1917 במהלך הקונגרס הכל-רוסי הראשון של מועצות צירי הפועלים והחיילים. לאחר הפלת הממשלה הזמנית והעברת השלטון לידי הסובייטים מ-27 באוקטובר (9 בנובמבר) 1917 הפך באופן סמלי למשרה הממשלתית הגבוהה ביותר ברוסיה.

בפועל הייתה זו משרה בדרגת נשיא, אך משרת נשיא רוסיה או נשיא הרפובליקה הרוסית לא הייתה קיימת עד 1991, כאשר בוריס ילצין הפך לנשיא הרפובליקה הרוסית.

יושבי ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תקופת כהונה
התחלה סוף
ניקולאי צ'חדיזה
(כראש ארגון ציבורי)
(1864-1926)
24 יוני (7 ביולי) 1917 27 באוקטובר (9 בנובמבר) 1917
1 לב קמנייב
(1883-1936)
27 באוקטובר (9 בנובמבר) 1917 8 (21) בנובמבר 1917
2 יעקב סברדלוב
(1886-1919)
8 (21) בנובמבר 1917 16 במרץ 1919
מיכאיל ולדימירסקי (ממלא מקום)
(1874-1951)
16 במרץ 1919 30 במרץ 1919
3 מיכאיל קלינין
(1875-1946)
30 במרץ 1919 15 ביולי 1938

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "РСФСР: Председатели ВЦИК и Президиума Верховного Совета: 1917-1991 - Praviteli.org". www.praviteli.org. נבדק ב-2019-08-14.