יוסף שרביט (היסטוריון)

יוסף שרביט

יוסף שרביט, 2013
לידה	15 בנובמבר 1957 (בן 66) קונסטנטין, אלג'יריה
מדינה	ישראל

יוסף שרביט (בצרפתית: Yossef Charvit; נולד ב-15 בנובמבר 1957) הוא פרופסור במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אפרתה, ומופקד על הוראת תולדות ישראל והעמים מימי הביניים עד העת החדשה במכללה זו. תחומי התמחותו העיקריים הם היסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהדות אגן הים התיכון, צפון אפריקה, צרפת וארץ ישראל, מימי הביניים עד העת החדשה.

ביוגרפיה

שרביט נולד בעיר קונסטנטין באלג'יריה לרב מיכאל שרביט שהיה רבה הראשי של קהילת קאן ורב בצפון נתניה ולשמחה פורטונה. הוריו השפיעו עליו רבות בעיצוב עולמו החינוכי, האקדמי והספרותי. סבו מצד אימו הוא הרב יוסף גנאסיא, היה דיין ומנהיג רוחני בולט ביהדות אלג'יריה במאה ה-20, ולימים התמחה בחקר דמותו ומשנתו. 

עם תום מלחמת העצמאות של אלג'יריה, כשהיה בן ארבע, היגר עם משפחתו (כמו רוב יהודי אלג'יריה) לצרפת, ומשפחתו השתקעה בעיר קאן שבריווירה הצרפתית. בילדותו למד במערכת החינוך הצרפתית שבעיר קאן עד כיתה ז', ובתלמוד תורה הקהילתי שבניהול אביו. ב-17 במרץ 1970, כשהיה בכיתה ז', עלה עם משפחתו לישראל. לאחר חצי שנה במרכז קליטה בכפר חב"ד עברה המשפחה לנתניה, שם כיהן אביו כרבה של צפון העיר. הוא החל את לימודיו בכפר הנוער "ימין אורד", שם למד עד כיתה י"ב. באותם ימים נוהל בית הספר בידי יצחק מאיר, ממנו הושפע שרביט עמוקות, ולימים כתב עליו את ספרו "לשוח בשדה" המבוסס על שיחות שקיים איתו. שירת כפקח טיסה בבסיס חיל האוויר ליד ימית, במילואים שירת בדובר צה"ל ובמלחמת שלום הגליל ליווה עיתונאים זרים בלבנון. לאחר שחרורו מצה"ל הדריך במשך כחצי שנה בכפר הנוער ימין אורד שבו למד.

מתגורר בירושלים. נשוי למיכל, העוסקת ברפואה משלימה, בשיטת "מכלול" שהגתה ואב לשישה ילדים.

לימודים וקריירה אקדמית

לאחר עבודתו ב"ימין אורד" פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, ובשנת תשמ"ג סיים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של עם ישראל, בהיסטוריה כללית וביחסים בין-לאומיים. בשנת תש"ן השלים את לימודי התואר השני במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, גם הוא מהאוניברסיטה העברית. נושא עבודת המאסטר שלו היה "החינוך היהודי בקונסטנטין בעידן של תמורות (1837-1939)", ונכתבה בהנחייתו של פרופ' מיכאל אביטבול. במהלך לימודי התואר הראשון שמע שיעורים במוסד הרב קוק בירושלים מפי הרב שלמה אבינר ולאחר מכן, במהלך לימודי התואר השני למד אצלו בישיבת עטרת כהנים אך לא היה תלמיד מן המניין. בהמשך למד אצל הרב אשכנזי-מניטו במעיינות ובמרכז יאיר.

בשנת תשנ"ט סיים את לימודי הדוקטורט בהצטיינות יתרה באוניברסיטת פריס-INALCO. כותרת עבודת הדוקטורט שלו הייתה "האליטה הרבנית האלג'יראית וארץ ישראל, במאה הי"ט – מסורת ומודרנה", ונכתבה בהנחיית פרופ' הרב שמואל סיראט ופרופ' יוסף טדגי. בשנת 2005 התפרסמה עבודת הדוקטורט שלו כספר בהוצאת אוניברסיטת סורבון בשם: La France, l’élite rabbinique d’Algérie et la Terre Sainte au XIXème siècle - Tradition et Modernité.

ב-1994 החל ללמד במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. החל משנת 2004 עבר ללמד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אפרתה ואשקלון.

שרביט נמנה עם מקימי "מכון גיא ינשא" לחקר יהודי אלג'יריה (1985), על שם הרב יוסף גנאסיא. באמצעותו אף יזם כמה ימי עיון וכנסים מחקריים באוניברסיטת בן-גוריון ומכון בן צבי. משנת תש"ס משמש כחבר בקבוצת מחקר של תרבות יהדות ספרד והמגרב ב-INALCO, פאריס: Membre associé au groupe de recherche – Langues, Littérratures et Civilisation des Juifs du Maghreb et d’Espagne – CEHJ, INALCO, Paris. בשנת תשס"ט השתתף בקבוצת מחקר במכון ון-ליר בניהולו של פרופ' אבינועם רוזנק. מלבד זאת, מרבה להרצות בכנסים וימי עיון בישראל ומחוצה לה. על פעילותו המחקרית והציבורית בחקר מורשת יהדות צפון אפריקה ובהנחלתה זכה בשני פרסים למחקר ויצירה: פרס עמינוח (תשנ"ט) ופרס גאון (תשע"ג).

עיסוקים נוספים

במקביל ללימודיו האקדמיים ולפועלו המחקרי, לימד באולפנת קריית ארבע (תשמ"ב-תשס"ח) וריכז את לימודי ההיסטוריה, לימודי ארץ ישראל, משלחות לפולין וצ'כיה, והיה חבר הנהלה. כמו כן לימד תולדות ארץ ישראל במחלקה הצרפתית במכון מאיר בשילוב סיורים בירושלים. יצא לשליחות בפריז רבתי כשליח בני עקיבא ותנועת הסטודנטים 'מורשה'. נוסף על עבודתו המחקרית, למד משחק בבית הספר אספקלריא ואף שיחק בכמה הצגות וסרטים. משמש גם כמדריך טיולים, בעיקר בעיר העתיקה בירושלים, באופן עצמאי ודרך גופים שונים כמו ארגון "עמיתים לטיולים". הדרכותיו נשענות על תזות היסטוריות רחבות, דרכן הוא קורא תיגר על טענות ממוסדות, תוך שילוב ממצאי מחקריו.

מחקר

מחקריו של יוסף שרביט עוסקים בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהדות אגן הים התיכון מימי הביניים עד העת החדשה. הוא מתמחה בחקר יהדות צפון אפריקה, צרפת וארץ ישראל במאות ה-18–20 – בדגש על קהילות יהודי אלג'יריה, מרוקו וצרפת ובזיקתן לארץ ישראל ולמדינת ישראל, ובתולדות חוכמת ישראל בצרפת (במאות ה-19–20).

מחקריו המשלבים בין ההיסטוריוגרפיה הצרפתית להיסטוריוגרפיה העברית, מחלצים פרספקטיבה פנימית של חקר הקהילה ויוצרים תמונה היסטורית מורכבת. בעבודתו המדעית פורס שרביט שורה מגוונת של מחקרים היסטוריים חברתיים, מגדריים ואינטלקטואליים, המציגים דפוסים מקוריים של התמודדות של אישים ומנהיגים עם העידן המודרני – בצפון אפריקה, בצרפת ובארץ ישראל.

הנוער בעלייה, תולדות תנועת הנוער "שרל נטר" במרוקו (1956-1929)

מחקר ייחודי זה בוחן את קורות תנועת הנוער "שרל נטר" שקמה במרוקו בשנות העשרים של המאה ה-20 ופעלה כעשרים וחמש שנים. תנועת נוער זו נתנה ביטוי למאוויים הדתיים-לאומיים של אלפי בני נוער במרוקו וחבריה נטלו חלק במגוון פעילויות בחברה היהודית במרוקו. המחקר שופך אור על החינוך הבלתי פורמלי בה, על תרומתה הסגולית של התנועה לשיקום החברה הנחשלת ב"מלאח" של קזבלנקה, ושילוב חניכיה בפעילות החשאית הישראלית בצפון אפריקה (העפלה והגנה עצמית – המוסד לעלייה ב' ושלוחת המוסד, "המסגרת").

יהדות אלג'יריה בעת החדשה

בשנת תש"ע יצא לאור ספרו "יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי, 1962-1830" מטעם האוניברסיטה המשודרת, בהוצאת משרד הביטחון. מחקר זה עוסק בהיסטוריה הייחודית של קהילת יהודי אלג'יריה בשנות השלטון הקולוניאלי הצרפתי, שנמשך למעלה ממאה ושלושים שנה, בין השנים 1830–1962.

במחקר זה מתבסס שרביט על מקורות ארכיוניים צרפתיים ומסמכי הקהילה היהודית בצרפת, ועל חומרים היסטוריים שטרם ראו אור והמצויים בספרות הרבנית של התקופה, בארכיונים הקונסולאריים השונים ובעיתונות העברית. הספר מבקש להאיר את הפן המיוחד של החיים היהודיים באלג'יריה ולהציג את ההתמודדות רבת הפנים של יהודי אלג'יריה עם המודרנה בעידן הצרפתי ועם הקולוניאליזם הצרפתי. בתוך כך מפנה הספר זרקור לטיב היחסים בין יהדות צרפת ליהדות אגן הים התיכון ועל מורכבותה של יהדות אלג'יריה, שראשית צמיחתה בהוויה תרבותית מוסלמית ואחריתה כקהילה יהודית אירופאית מובהקת.

האליטה הרבנית בארץ ישראל, באלג'יריה ובצרפת

כבר במחקריו המוקדמים על האליטה הרבנית האלג'ירית בעידן הצרפתי לנוכח עתות מודרנה ואתגריה, עסק בשלושה מוקדים אשר מהווים את תחומי התמחותו המדעית: ארץ ישראל, אלג'יריה וצרפת, בעת החדשה. במחקריו משלב שרביט עיון בספרות רבנית, בעיתונות עברית ומשכילית ובמקורות ערביים. במחקר הדוקטורט עסק במעמד האליטה הרבנית האלג'ירית בזיקה לארץ ישראל ובארץ ישראל והתמודדויותיהם עם אתגרי המודרנה: המשפחה היהודית ושאלות מגדר. עבודה זו עסקה בסוגיות היסטוריוגרפיות רגישות כמו מעמדו של 'הראשון לציון' בארץ ישראל, תרומתם היישובית של יהודי אלג'יריה והדיאלקטיקה שבסוגיה יישוב ישן-יישוב חדש; עולם השד"רות בעת החדשה; מקומה החדש של ארץ ישראל בתודעת אליטות שנדחקו לקרן זווית והתרוקנו מסמכויותיהן; יחסי הגומלין בין האוכלוסייה המוסלמית והיהודית לאור היחסים המיוחדים שבין עבדל קאדר מנהיג המרד האלג'ירי והרב שמואל עבו קונסול צרפת בגליל, על רקע של מפעלי התיישבות וגאולת קרקעות.

האסכולה הפריזאית לחקר חוכמת ישראל

האסכולה הפריזאית התגבשה בין שלהי מלחמת העולם השנייה למלחמת ששת הימים ועם מוביליה מונה שרביט ארבעה אינטלקטואלים מרכזיים: פרופ' אליענה אמדו ולנסי, פרופ' עמנואל לוינס, פרופ' אנדרה נהר והרב אשכנזי (מניטו). האסכולה הפריזאית גורסת כי יש לשוב אל היהדות האותנטית שסובבת סביב התנ"ך, ארץ ישראל ותקומת ישראל.

במסגרת התמחותו בתולדות יהודי צרפת ותולדות חוכמת ישראל בצרפת במאות ה-19 וה-20 וחקר האסכולה הפריזאית לחוכמת ישראל (1967-1946), שם דגש על דמותו ההיסטורית ודיוקנו האינטלקטואלי של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). ממחקריו עולה דמותו של מניטו כמקובל צפון אפריקאי וחניך האוניברסיטאות הצרפתיות באלג'יר ובפאריס, שגילם מנהיגות צפון אפריקאית לנוכח התמודדויות גורליות של העם היהודי לאחר השואה והתקומה, במרחב ים תיכוני שבציר צפון אפריקה-צרפת וישראל. בשנת תשע"ט (2018) פרסם את ספרו "עבריות ומעבר לה – דיוקן אינטלקטואלי של הרב י. ל. אשכנזי (מניטו)", המלכד את ממצאי מחקריו על דמותו. בספר מתחקה שרביט אחר מנהיגותו של הרב אשכנזי כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. דמותו של מניטו, כפי שעולה מהספר, היא של הוגה דעות מודרני המהלך על ציר דיאלקטי – בין משבר זהות בתרבות המערבית, התעוררות האסלאם הפונדמנטליסטי, הפיכת המזרח הרחוק לאבן שואבת והמעבר משואה לתקומה בעם היהודי – ומהווה מעין גשר בין מסורת ומודרנה, קודש וחול, מזרח למערב ובין הזהות האינדיבידואלית, הלאומית והאוניברסלית.

שרביט עוסק במחקר היסטורי והיסטוריוגרפי הדן בשורשי השואה והתקומה והתרחשותן בארצות הנצרות והאסלאם, תוך דיון משווה בין תפוצות ישראל (המאות הט"ז-כ'). במחקר זה מבקש שרביט למקד את המבט הן בהיבטים גאוגרפיים בפזורה הספרדית והאשכנזית והן בהיבטים כרונולוגיים מהמאה הט"ז עד המאה הכ'. על ממצאי מחקריו דן בכנסים בינלאומיים שונים ופרסם חלק מעבודתו בספרים ובמאמרים ומתעתד לכתוב ספר שייקרא: "שואה ותקומה לראות את התמונה השלמה".

ספריו

• הנוער בעלייה, תולדות תנועת הנוער "שרל נטר" במרוקו (1956-1929), משרד הביטחון, תשס"ד
• לשוח בשדה, שיחות עם הוגה הדעות, המחנך, הסופר, המשורר, המחזאי והדיפלומט יצחק מאיר, ראובן מס, תשס"ט
• יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי, 1962-1830, אוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, תש"ע
• וכל גיא ינשא: נובלה היסטורית בהשראת סיפור חייו של הרב יוסף גנאסיא זצ"ל, ספרי צמרת, תשע"ד 2014
• עבריות ומעבר לה – דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו), אדרא, תל אביב, תשע"ט

• Elite Rabbinique d'Algérie et Modernisation, Editions Gaï Yinassé, Jérusalem, 1995
• Le Judaisme Algérien - Reflexions, Editions Eliner, Jérusalem, 1997, 2001 (Deuxième édition revue et corrigée)
• La France, l’élite rabbinique d’Algérie et la Terre Sainte au XIXème siècle – Tradition et Modernité, Honoré Champion – Sorbonne Paris IV, Paris, 2005
• Les Juifs d’Algérie: Historiographie, Méthodologie, Tradition et Modernité (1750-1914), Editions Universitaires Européennes, Sarrebruck, 2019

לקריאה נוספת

• עדי גרסיאל, "איך אומרים ציונות בצרפתית?" – ריאיון עם ד"ר יוסף שרביט. אתנחתא, בשבע, 10 ביולי 2014

קישורים חיצוניים

• פרופ' יוסף שרביט, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• יוסף שרביט (1957-), דף שער בספרייה הלאומית