יוסף צבי הלוי
 | |
| לידה |
1874 אלול ה'תרל"ד |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1960 (בגיל 86 בערך) ד' באדר ה'תש"ך |
| תקופת הפעילות |
? – 13 במרץ 1960  |
| רבותיו | הרב נפתלי הרץ הלוי, הרב מרדכי גימפל יפה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1958) |
  | |
הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס) (אלול תרל"ד, 1874 – ד' באדר תש"ך, 3 במרץ 1960[1][2]) היה אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וכן זכה פעמיים בפרס הרב קוק (תש"ג ותשי"ג).
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בסלובודקה לרב אברהם הלוי, והוסמך בישיבת סלובודקה להוראת איסור והיתר. בטבת תרנ"א הוא עלה בגפו לארץ ישראל וזמן קצר לאחר מכן נישא לבתו של הרב הראשי של יפו והמושבות, הרב נפתלי הרץ הלוי. לאחר נישואיו החל בלימודים בישיבתו של הרב מרדכי גימפל יפה במושבה יהודיה, בעקבותיו החל הרב הלוי לעסוק בסדר זרעים, ולאחר פטירתו של הרב יפה, בשנת תרנ"ב, הוא התמחה בהוראה אצל אבי אשתו.
בשנת תרנ"ד עבר הרב הלוי לירושלים וזמן קצר לאחר מכן הוא שב ליפו ובשנת תרנ"ז התמנה לדיין וסייע בידי חותנו בשאלות איסור והיתר ובשאלות הנוגעות למשפטי ממון וקרקעות. לאחר מותו של חותנו הרב בשנת תרס"ב, מילא הרב יוסף צבי את מקומו עד למינוי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולאחר מכן מונה לשמש אב בית הדין של תל אביב. בהיעדרו של הרב קוק מהארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הרב הלוי מילא את מקומו כרב העדה האשכנזית וכיהן לצדו של רב העדה הספרדית, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי בריטניה הקימו השניים את משרד הרבנות המאוחדת ששימש כעבור שנים ספורות יסוד להקמת הרבנות הראשית לישראל.
הרב הלוי חיבר את הספר "הוראת שעה" בנושא ההלכות והיתרים הנוגעים לשנת שמיטה. לאורך עשרות שנותיו בתפקיד ראש אב בית הדין של תל אביב-יפו הוא היה לבר-סמכא בנושאים הלכתיים רבים. מפעלו הספרותי הגדול כלל הוצאת ספרים הנוגעים למצוות התלויות בארץ, על-פי סדר המשנה תורה לרמב"ם, ובהם ניתנו פירושים הלכתיים, פרטי ההלכות וחילוקי הדעות הנוגעים להן. עבור מפעלו זה הוא זכה ארבע פעמים בפרס הרב קוק לספרים תורניים מטעם עיריית תל אביב ובשנת תשי"ח הוענק לו פרס ישראל לספרות תורנית.
נכדו של הרב הלוי, פרופסור אברהם חיים הלוי, זכה גם הוא בפרס ישראל - לחקלאות. נכדו סייע בידו בגידול גינה ניסיונית לצורכי פסיקת הלכה בשאלות הנוגעות לגידולי שדה.
הרב הלוי נפטר בשנת תש"ך והובא לקבורה בטבריה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'הלוי (קלמנס), יוסף צבי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 178–179. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חייו מאת משפחתו
יוסף צבי בן אברהם הלוי (1874-1960), דף שער בספרייה הלאומית
- מחיבוריו הזמינים ברשת
- בכורי ציון, ירושלים, תרס"ג, באתר היברובוקס
- כרם הארץ, ירושלים, תש"ג, באתר היברובוקס
- הוראות שעה, ירושלים, תרס"ט, באתר היברובוקס
- זרע הארץ, ירושלים, תש"א, באתר היברובוקס
- לחם הארץ, ירושלים, תש"י, באתר היברובוקס
- נטע הארץ, ירושלים, תרצ"ט, באתר היברובוקס
- עשר תעשר, ירושלים, תרצ"ה, באתר היברובוקס
- תורת השביעית, ירושלים, תש"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו, עמ' 3883
- ^ מסמך מאת רבי שריה דבליצקי שליט"א, בפורום אוצר החוכמה
| בקרת זהויות |
|
|---|