יוסף עבדאללה
יוסף עבדאללה היה משיח שקר יהודי-תימני שפעל בין השנים 1888–1893, השלישי מבין שלושה משיחי שקר שפעלו בתימן במהלך המאה ה-19.
הופעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כעשר שנים לאחר שהסתיימה פעילתו של שוכר כחיל השני כטוען משיחי, הופיע יוסף עבדאללה כטוען נוסף. במכתב לרב יחיא קאפח בידי מתנגד, נטען כי יוסף הופיע בצנעא בשנת 1888 לכל המאוחר. בבאו אמר כי המשיח שלח אותו "והשמיע כי שליח המשיח הוא לבשר כי הגיע הקץ וקרוב יום בואו". יוסף התפרסם כמרפא והשתמש בקמעות שניתנו לו בידי המשיח על מנת להביא מזור לחולים, עיוורים ועקרות[1]. יוסף קרא לאנשי צנעא לחזור בתשובה וזכה לתגובה חיובית לפחות מחלק מאנשי העיר. ממכתב אחד עולה, שכאשר קרא יוסף לתפילה מיוחדת, נוכח הגאולה הקרבה: "כל הקהל כאחד יצאו אל בית העלמין ויתקעו בשופרות היחמורים כנז"ל ויאמרו שירת הים בעמידה והרבה סגולות ופסוקים ומזמורים."
התנגדות וגירוש מצנעא[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועתו של יוסף עוררה את אותם מתנגדים 'משכילים' שהתנגדו גם לשוכר כחיל. עם חברי הקבוצה נמנו הרב יחיא קאפח, חיים חבשוש וסעיד ערוסי. המשכילים התלננו בפני הממשלה העת'מנאית על מנת לגרש את יוסף עבדאללה מצנעא, באמתלה שהוא עלול להסית את העם למרד ומעמיד בסכנה את ההתנהגות המוסרית של הציבור. בשנת 1893 נאסר יוסף עבדאללה, אך תומכיו שיחדו את סוהריו והוא שוחרר. לבסוף, "יצאה פקודה מאת הואלי לגרש את יוסף עבד אללה מצנעא ואחרי צאתו הלך לעיר שבאם, וישב שם ונשא אישה משם הוליד בן וקרא שמו ידיד ולא יסף שוב לצנעא עד יום מותו"[2].