יוסף חמיץ
רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בראשית המאה ה-17, היה מתלמידיו של רבי יהודה אריה ממודנה[1] ונסמך לרבנות על ידו ועל ידי חכמי ונציה. בהמשך למד באוניברסיטת פדובה ובשנת שפ"ד (1624) קיבל תואר דוקטור לרפואה ופילוסופיה. כתב הסמיכה שכתב לו רבו, אושר בידי רבי יוסף סאמיגה לבקשת רבי יצחק גרשון[2].
לדעת שמעון ברנשטיין[3], התאמץ די מודינא לרכוש את לב תלמידו זה כדי למנוע אותו מלהיסחף אחרי המקובלים, ומשערים כי אף הקדיש עבורו את ספרו "ארי נוהם" התוקף בחריפות את חכמת הקבלה וחכמיה[4][5] הוא הקדיש לו גם את מאמרו "בן דוד" התוקף את האמונה בגלגול נשמות, ויש שייחסו בשל כך, בטעות, את חיבור המאמר לרבי יוסף חמיץ עצמו[6] אולם ניסיונות אלו עלו בתוהו; חמיץ דבק בשני מקובלים מובהקים שהיו לרבותיו: רבי אהרן ברכיה די מודינה ורבי מנחם די לונזאנו[7].
בשנת ת"ז (1647) שקל עלייה לארץ ישראל ותכנן להקים בירושלים ישיבה בתמיכת נדיבים יהודים-איטלקים[8]. לשם כך הוא נמלך בעצתו של רבי שמואל אבוהב וביקש ממנו את עזרתו בהשפעתו על עשירי איטליה על מנת שיסייעו לו במימון הישיבה. ר' שמואל אבוהב יעץ לו לשלוח שליחים ישירות אל העשירים ולא להסתפק בפנייה אליהם במכתב. לא ידוע מה עלה בתוכנית זו והאם אכן עלה לארץ ישראל, אך ידוע כי בסוף ימיו התגורר כמה שנים באי זאנטי. לפי מאיר בניהו בשנת ה'תי"ח (1658) מימש לבסוף את תוכניתו ועלה לארץ, אך אין מידע כלשהו אודותיו לאחר מכן ואין ידוע בבירור אם נשאר בארץ ומה עשה בה[9].
לדברי ישעיהו תשבי יש לזהות מספר מסמכים שבתאיים ככתביו של רבי יוסף חמיץ. אם זיהוי זה נכון, הרי שהוא תמך בתנועה השבתאית גם לאחר התאסלמותו של שבתי צבי; אך תשבי סייג זאת, לדבריו משנתו של חמיץ לא השתנתה בתקופת תמיכתו בשבתאות, כך ששבתאותו מסתכמת בתמיכה באישי התנועה, שבתי צבי ונתן העזתי כמשיח ונביא. לכן ניתן להסביר את תמיכתו בתנועה לאחר ההמרה, כהמשך למתח המשיחי בו היה נתון, מתוך תקוה כי ההמרה תתגלה כמכשול בדרך לגאולה. מסמכים אלו, אותם חקר תשבי, נכתבו בין השנים תכ"ז-תל"ה (1667-1675), ואם זיהוי מחברם נכון, יש לאחר את שנת פטירתו של חמיץ לפחות עד 1675.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בליל חמיץ כולל שירים ושבחים לכבודו... (ויניציאה: בראגאדין שפ"ד), אוסף שירים ממחברים שונים שנאסף ונדפס על ידי רבו יהודה אריה די מודינא לרגל הסמכתו כרופא ופילוסוף.
- דרך אמת (ונציה תי"ח), הוא חלק אחד מתוך ספר גדול יותר בשם "אור נוגה"
- שרידים מכתבי הפילוסוף, הרופא והמקובל ר' יוסף חמיץ. עם הספר "בליל חמיץ". נדפסו מחדש עם הערות ומבוא מאת נחמיה שמואל ליבאוויטץ
חיבורים אבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו "יודעי בינה"[10] על הזוהר, נכתב על ידו על 33 הדפים הראשונים של ספר הזוהר לחומש בראשית, והושלם בידי הרמ"ז. הספר אבד, והחיד"א בספרו "מעגל טוב" מצטט עדות לפיה רבי בנימין הלוי יעץ לרמ"ז שרצה להדפיס את הספר, שלא להדפיסו, אך הוא רצה להדפיסו (ונציה ה'ת"י) ובמהלך ההדפסה נשרף בית הדפוס ועותקי הספר. חיד"א עצמו ראה עותק של "יודעי בינה" שתחילתו וסופו בכתב יד, ובאמצע כ-100 עמודי דפוס שניצלו מן השריפה. כתב היד (האוטוגרף עצמו) השתמר, הוא היה באוסף שלמה מוסיוף בירושלים, ועבר לרשות הספרייה הלאומית ומתואר ברשימת גרשם שלום[11][12].
בסדר הדורות מיוחסים לו בטעות גם הספרים "אור עולם", "ראש יוסף", ו"תבואות שמש". אך הם אינם אלא מפתחות בכתב-יד לספרו "יודעי בינה".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון ברנשטיין, מי חבר את הספר "בליל חמיץ"? (פרק בתולדות התרבות של היהדות באיטליה), בתוך: הצופה לחכמת ישראל, שנה ט"ו, עמ' 231–243.
- ישעיהו תשבי, תעודות על נתן העזתי בכתבי רבי יוסף חמיץ, בתוך: ספונות, א (תשי"ז), עמ' פ-קיז.
- אפרים קופפר, רבי יוסף חמיץ בזאנטי ומאמרו בחנוך לנער, בתוך: ספונות, יב (תשל"ח) עמ' 199–216.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרך אמת, ויניציאה תי"ח, באתר היברובוקס
- שרידים מכתבי הפילוסוף הרופא והמקובל ר' יוסף חמיץ עם הספר בליל חמיץ, ירושלים: דרום, תרצ"ז, באתר אוצר החכמה
- שמואל יוסף פין, יוסף חמיץ, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 471, באתר היברובוקס
- מידע על יוסף חמיץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש יוסף חמיץ בעיתונות יהודית היסטורית
- יוסף חמיץ, באתר "החכם היומי"
יוסף בן יהודה חמיץ, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: אגרות ריא"ם, תל אביב תשמ"ד, עמ' 346: ”בנים גדלתי ורוממתי מתלמידי... הרופא מהר"ר יוסף חמיץ, תלמיד מובהק”.
- ^ כתב הסמיכה ונוסח האישור מופיעים בספרו של די מודינה, זקני יהודה, מהדורת ירושלים תשט"ז, עמ' קפז-קפח.
- ^ במאמרו מי חבר את הספר "בליל חמיץ"?, המובא בפרק "לקריאה נוספת", עמ' 233–234.
- ^ נחמיה שמואל ליבוביץ, הערות ונוספות לספר ארי נוהם, נספח לספר ארי נוהם מהדורת ירושלים: דרום, תרפ"ט. עמ' ק בהערה.
- ^ בין הדברים כתב לו ר' אריה די מודינא: ”בין הבנים אשר גדלתי ורוממתי... תלמידים קרויים בנים... כי לא לבד גם אתה אחד מהם, כי אם יחיד ומיוחד ביניהם, זאת הייתה לי למן היום אשר הכרתי בך, כי לקחת אזנך שמץ דעת גם כן בידיעה, הנקראת מאת בעליה חכמת הקבלה, וחכמת האמת, כפי אשר נאמר לי ממך, אשר שמעת ולמדת מאת קרובי הרב כמהר"ר אהרון ברכיה ממודינא יצ"ו...”
- ^ רבי יצחק למפרונטי, פחד יצחק, ערך "גלגול". וראו על כך: ליבוביץ, הערות ונוספות לספר ארי נוהם, עמ' ק' בהערה.
- ^ בהקשר זה, מעניינת לציון רשימה אנונימית על כתב יד ספרו "בליל חמיץ" אותה מצטט משה אביגדור שולוואס בספרו חיי היהודים באיטליה בתקופת הריניסאנס, ניו יורק תשט"ו, עמ' 140 הערה 21 (הכותב האנונימי מתייחס לפי שולוואס לרבי יוסף חמיץ, אך אפשר והוא מתייחס לרי"א ממודנה): ”אני ידעתי את האיש הזה שנת הש"פ בויניציה יע"א משתמש בהוויות הקודש לכתוב בהם קמיעות לגויים בכלי נחושת כדי להשיג רצונם עם הזונות”.
- ^ ראו על כך: מאיר בניהו, דור אחד בארץ, ירושלים תשמ"ח, עמ' רצח-ש.
- ^ מאיר בניהו, אגרות ר' שמואל אבוהב ור' משה זכות ובני חוגם בענייני ארץ-ישראל, ירושלים, חלק ה, עמוד קמא
- ^ זהו שמו המקובל, ואולם ראו: ישראל ויינשטוק, מתי חובר ה"בהיר" לפי המסורת?, סיני, שנה נ, עמ' לב, הערה 51, ששמו האמיתי של הספר הוא "יודע בינה", התואם לערך הגימטרי של שם המחבר יוסף.
- ^ שלום, כתבי-יד בקבלה, ירושלים תר"צ, כת"י מס.105.
- ^ הכותר באתר הספרייה הלאומית
