יוסף זבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף זבדיה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יוסף זבדיה (בשמו האמהרי: אספה גטה; 19469 במרץ 2022) היה מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר מיליקו שבאזור וגרה אשר במחוז בגמדר שבאתיופיה לדבתרה גטה אסרסה ולאדיס ראדה ונקרא בשם "אספה". בילדותו עברה המשפחה אל הכפר אמבובר, וזבדיה החל ללמוד בבית הספר העברי במקום.

בשלהי 1956 נשלח לתוכנית הכשרת מורים בכפר בתיה, שבה עוברת שמו ל"יוסף", ושבסיומה המשיך בלימודיו בבית ספר התיכון אורט שבנתניה[1][2].

בראשית דצמבר 1964 חזר לאתיופיה, ולאחר כשמונה חודשים החל לעבוד כמורה ברשת בתי הספר של ביתא ישראל. בעת שלטון החונטה הצבאית האתיופית הקומוניסטית באתיופיה הוא נעצר כשלימד עברית בכיתה. הוא ריצה שלוש שנות מאסר, במהלכן עונה, תוך פגיעה בבריאותו. לימים הוכר בשל כך כאסיר ציון[3].

זבדיה עלה לישראל באוגוסט 1984. חצי שנה לאחר מכאן החל לעבוד בסוכנות היהודית, שבמסגרתה פעל לקליטתם של עולי אתיופיה, תוך חירוף נפש וסיכון רב במבצעי עלייה חשאיים וחשובים של יהדות אתיופיה.

נפטר ב-9 במרץ 2022[4]. הותיר אישה, ילדים ונכדים.

ב-2021 נערך לכבודו ערב הוקרה בסוכנות היהודית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף היה אחיה של בליינש זבדיה, שגרירת ישראל באתיופיה לשעבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל ילמה ואחרים (עורכים), על כנפי היונה: 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה: 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה, הוצאת גפן, 2008, עמ' 80–82
  2. ^ עזריאל קמון (עורך), הגשר הראשון: עדותם של חניכים יהודים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה 1955 - 1995, יד טבנקין, 1996, עמ' 15, 19-18, 24, 36-37, 53-51, 66
  3. ^ שרון אופיר רופא, "כן אני יכולה - סיפור חייה המרגש של שגרירת ישראל באתיופיה", לאשה, 1 במאי 2014
  4. ^ קורין אלבז-אלוש, הלך לעולמו אסיר ציון יוסף זבדיה, פעיל מרכזי בהעלאת יהודי אתיופיה לישראל, באתר ynet, 10 במרץ 2022