יוסף אלמאליח
| לידה |
 רבאט |
|---|---|
| פטירה |
1823 ה'תקפ"ג גיברלטר |
| מקום פעילות | רבאט, גיברלטר |
| תקופת הפעילות |
?–1823  |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | דיין |
| תפקידים נוספים |
אב בית דין, רב |
| חיבוריו | תקפו של יוסף |
  | |
רבי יוסף אלמלאליח (נפטר בי"א אלול ה'תקפ"ג), היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו ורבה של גיברלטר, מחבר שו"ת "תקפו של יוסף".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יוסף אלמאליח נולד בעיר רבאט שבמרוקו לאביו רבי עיוש, מדייני המקום ולאמו בתו של הדיין רבי שמואל קארו. נישא לנכדת רבי אליעזר די אבילה. לפני שנת ה'תקמ"ח מונה לדיין ברבאט ובהמשך כיהן במשרת אב בית דין. נחשב לפוסק הלכה גם של בני העיר סלא הסמוכה לרבאט. במקביל כיהן כראש ישיבה בעיר. כשביקר רבי מוסא בן דוד וחיון בישיבתו, כינה אותו 'סיני' הודות לבקיאותו.[1] לעת זקנותו עבר לגיברלטר וכיהן כרב המקום. מתלמידיו בגיברלטר היה רבי ישראל בן ישעיה שכיהן אחריו ברבנות המקום.
רבי יוסף נפטר ונקבר בגיברלטר בי"א באלול שנת ה'תקפ"ג (1823).
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו "תקפו של יוסף" מכיל שאלות ותשובות בנושאים שונים ובעיקר בנושאי חושן משפט. עבור רבני ודייני מרוקו נחשב הספר לאבן יסוד בפסיקה ההלכתית. הספר נדפס בליבורנו בשני כרכים: הכרך הראשון נדפס בשנת ה'תקפ"ג והשני נדפס בשנת ה'תרט"ו.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו רבי עמרם היה קונסול איטליה בעיר אסואירה שבמרוקו, הניח בן בשם יוסף שכיהן כדיין בעיר. בתו נישאה לרבי אהרן אלמאליח מהעיר דמנאת, ברבות הימים מילא רבי אהרן את מקומו של רבי יוסף ברבנות רבאט, בנם רבי יוסף כיהן גם הוא בתפקיד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה דיין, תוקפו של יוסף א, מבוא, ירושלים, תשס"ד.
- אליעזר בשן, "קהילת גיברלטר - חכמיה, יצירותיהם וקשריהם עם חכמי מרוקו" בתוך: סיני, כרך קכג - קכד, עמ' פב, מוסד הרב קוק, תש"ס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף אלמאליח, תקפו של יוסף כרך א ו-ב, ליבורנו, תקפ"ג - תרט"ו, באתר היברובוקס
- רבי יוסף אלמאליח, באתר "החכם היומי"
יוסף בן עיוש אלמליח (נפטר 1823), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: לדוד ללמד עמ' פ, בתוך ספר לדוד ברוך.
| בקרת זהויות |
|
|---|