יוסף אליצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף אליצור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תשל"ז (גיל: 47 בערך)
השכלה
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת עוד יוסף חי ביצהר
רבותיו הרב יצחק גינזבורג
חיבוריו "תורת המלך"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יוסף ירמיהו (יוסי) אליצור[1] הוא ר"מ בישיבת עוד יוסף חי ביצהר,[2] ראש הישיבה הקטנה "דורשי יחודך",[3] ומחבר שני הכרכים של הספר "תורת המלך", יחד עם הרב יצחק שפירא. שימש גם כמורה לבני נוער במועצה אזורית שומרון.[4] מחזיק בעמדות ימין קיצוני וחבר בתנועת "דרך חיים".[5]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף אליצור הוא אחד מעשרת ילדיו של הרב מיכאל הרשקוביץ.

בנובמבר 2009 פרסם בשיתוף עם יצחק שפירא את הספר "תורת המלך". באוגוסט 2010 נעצר אליצור בביתו בחשד להסתה ואחזקת חומר גזעני.[6] לאחר שחומרי חקירה הקשורים לספר נאספו והוגשו ליועץ המשפטי לממשלה, הוחלט לסגור את התיק ללא הגשת כתב אישום[7] בשל חוסר ראיות.[8]

במהלך השנים פרסם טורי דעה רבים באתר "הקול היהודי". בדצמבר 2009 פרסם אליצור באתר מאמר בשם "ערבות הדדית", שנתפס כתשתית הרעיונית של פעולות "תג מחיר". במאמר נכתב, בין השאר: "אם ליהודים אין שקט גם לערבים אין שקט, אם הערבים מנצחים בגלל אלימות כלפי יהודים, גם היהודים ינצחו בגלל אלימות כלפי ערבים."[1] היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שקל להעמיד את אליצור לדין על הסתה בגין מאמר זה, אך בסוף הוחלט שלא להעמידו לדין.[9]

בשנת 2011 נאסרה עליו הכניסה לבריטניה.[10]

הרשעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במאי 2013, פרסם באתר "הקול היהודי" טור שנשא את הכותרת "אסור להתייאש – רק לצמוח יש!" בטור תמך בפעולות "תג מחיר" שנעשו כתגובה לרצח אביתר בורובסקי. ב-28 במאי פרסם באתר טור נוסף תחת הכותרת "איך 'לתפוס' את מבצעי תג מחיר". בטור זה הביע תמיכה ב"מעשי התגוננות", כדבריו, של יהודים בארץ ישראל, ויצא נגד ערכים של "הכלה" ו"סובלנות".

באפריל 2014 פשטה המשטרה על ביתו של אליצור ביצהר והחרימה את מחשבו האישי.[11]

הגשת כתב האישום התעכבה זמן רב, בגלל שהפרקליטות בחנה מספר מאמרים שפרסם אליצור בשנים 2009 עד 2015 ובחרה לבסוף להתמקד בשני המאמרים ממאי 2013.[12]. כתב האישום נגד אליצור הוגש ביוני 2017, מספר ימים לאחר ששניים מעורכי האתר "הקול היהודי" הורשעו בעבירות של הסתה לאלימות ולגזענות[9]

במהלך הדיון המשפטי טען אליצור כי כלל לא היה בעל טור באתר "הקול היהודי", כי כל המאמרים פרי עטו פורסמו על ידי עורכי האתר ולא על ידו, וכי הוא עצמו לא כתב כל מילה המופיעה בהם. בנוסף טען כי המאמרים אינם מסיתים לאלימות, וכי זו רק פרשנות אחת לנאמר בהם.

בפברואר 2021 הורשע אליצור בהסתה, תוך שימוש בסעיף "פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות". בית משפט השלום קבע כי אליצור הוא שכתב את המאמרים, וכי הביע בהם תמיכה במעשי אלימות כלפי ערבים. נגזרו עליו 4 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 3,000 שקלים.

בהכרעת הדין נכתב: "כתביו אלו – כמו גם כתביו הנוספים – מדברים בעד עצמם ומבהירים היטב את עמדותיו ואת מסריו. שוכנעתי לפיכך כי הטענה בדבר מסר עמום או העדר הבנה מצד רשויות האכיפה הינה טענה מיתממת, וכי דברי הנאשם הלכה למעשה מפורשים וברורים."[9][13]

אליצור ערער על הרשעתו ואילו הפרקליטות ערערה על קולת העונש. הערעורים נדונו בבית המשפט המחוזי מרכז, ושניהם נדחו. הערעור על קולת העונש התקבל באופן עקרוני, ושופטי בית המשפט המחוזי קבעו כי העונש הראוי היה צריך להיות מאסר בפועל, והוא לא הושת על הנאשם רק מפאת הזמן הרב שחלף מעת ביצוע העבירות. בית המשפט המחוזי החמיר את עונש המאסר על-תנאי שנגזר על אליצור, והאריך אותו מ-4 ל-7 חודשים.[14]

בנובמבר 2022 הגיש אליצור בקשת ערעור לבית המשפט העליון על דחיית ערעורו בבית המשפט המחוזי, אך בקשתו נדחתה.[15]

השקפתו והשפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור דבק בהשקפה לפיה יש לנהוג באלימות כלפי הפלסטינים. לדוגמה, באוקטובר 2015, לאחר שנעצרו ארבעה מתושבי יצהר שניסו לפגוע בערבים, פרסם מאמר בשם "היינו כאילמים" ובו הוא שוטח את דרך הפעולה הנדרשת לצורך "הפגיעה באויב הערבי". להלן ציטוטים של עיקרי דבריו:

  • כל אחד צריך לעשות כל מאמץ שמחבל שמנסה לפגוע ביהודים לא יישאר חי.
  • חשוב להרתיע את הערבים ולגרום להם להבין שאלימות היא חרב פיפיות שגם הם יכולים לסבול ממנה.
  • יש להיות ערוכים להתגוננות אקטיבית מפני מבקשי נפשנו (כמו גם התגוננות מפני "שלטון החוק" שרודף את מי שמגן על עצמו ועל סביבתו).[5]

בשנת 2023 פרסמו שפירא ואליצור מאמר לפיו הסכמים בין-לאומיים ודיני מלחמה בימינו תואמים למצבים שהם תיארו בספר "תורת המלך".[16]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טלי פרידמן, שמואל ליימן-ווילציג, חופש הביטוי של רבני הציונות הדתית: בין הלכה, משפט ותקשורת בדמוקרטיה הישראלית, ניב, 2024

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מיכל רוטנברג, ‏טרור יהודי / מחבר "תורת המלך" עשוי לעמוד לדין בגין מאמר שקרא לאלימות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בספטמבר 2016
  2. ^ צוות הישיבה, באתר ישיבת עוד יוסף חי
  3. ^ דביר עמר, אלף איש בשמחת בית השואבה בעוד יוסף חי, באתר ערוץ 7, 5 באוקטובר 2023
  4. ^ רענן בן צור, מחבר הספר "תורת המלך" הורשע בהסתה לאלימות, באתר ynet, 2 בפברואר 2021
  5. ^ 1 2 יוסף אליצור, היינו כאילמים, באתר הקול היהודי, ‏15 באוקטובר 2015
  6. ^ אבי אשכנזי ועמיחי אתאלי, פרשת "תורת המלך":מחבר הספר נעצר, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2010
  7. ^ עוזי ברוךכך נסגר תיק "תורת המלך", באתר ערוץ 7, 18 בספטמבר 2012
  8. ^ תומר זרחין, נסגרה החקירה נגד מחברי "תורת המלך", באתר הארץ, 28 במאי 2012
  9. ^ 1 2 3 תג מחיר / הרב יוסף אליצור, מחבר ׳תורת המלך׳, הורשע בהסתה לאלימות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 בפברואר 2021
  10. ^ יהושע בריינר‏, הכניסה לבריטניה נאסרה על אחד ממחברי "תורת המלך", באתר וואלה!‏, 10 באוגוסט 2011
  11. ^ עמיחי רובין, ‏יצהר: כוחות יס"מ פשטו על ביתו של ראש ישיבת עוד יוסף חי, באתר "סרוגים", 23 באפריל 2014
  12. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, המדינה מבקשת ארכה כדי לקבוע אם להעמיד לדין את הרב יוסף אליצור על מאמר שכתב ב-2009, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016
  13. ^ הרב יוסף אליצור הורשע בהסתה לאלימות בשנת 2013, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2021
  14. ^ אורן פרסיקו, לב חם, באתר העין השביעית, 5 ביוני 2022
  15. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏ביהמ"ש העליון אישר: גם תמיכה במבצעי "תג מחיר" נחשבת להסתה, בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2022
  16. ^ יצחק שפירא ויוסף אליצור, למוכנים להקשיב, באתר הקול היהודי, ‏24 בינואר 2023