יונתן בר-אור (1981)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן בר-אור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 בספטמבר 1981 (בן 42)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
Bar-Or/ פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונתן בר-אור (נולד ב-9 בספטמבר 1981) הוא שחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 שיחק בתפקיד אסף, הדמות הראשית בסרט "מישהו לרוץ איתו" המבוסס על ספר באותו שם של הסופר דויד גרוסמן.[1][2]

ב-2010 שיחק בהצגה "הוקי פוקי" של אייל וייזר שהוצגה בתיאטרון תמונע.[3][4][5]

ב-2011 שיחק בתפקיד ראשי יחד עם אוריאן מיכאלי, בסרט הקצר "עור ברוז", סרט הגמר של הבמאית הדס נוימן. ב-2013 השתתף בסרט סטודנטים של הבמאי איתי שגיא "הקוף הירוק".

ב-2012 השתתף בפרסומת למקדונלד'ס.[6]

ב-2016 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "אנשים שהם לא אני" של הבמאית הדס בן ארויה וזכה לביקורות חיוביות על תפקידו.[7]הסרט הוקרן בפסטיבל לוקרנו בשווייץ, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע מאר דל פלטה בארגנטינה, וכן הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה.[8][9]

ב-2019 שיחק בסרטו של בועז ארמוני "המחשמלים" בתור מיקי תבל הצעיר. הסרט היה מועמד לפרס אופיר.

ב-2020 שיחק בתפקיד משנה בתור מיכאל בסרטו של דני רוזנברג "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם".[10] הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן, זכה בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע בירושלים, וכן היה מועמד לפרס אופיר לסרט הטוב ביותר.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עינת והאינדיאנים, "מישהו לרוץ איתו" מעלה זיעה קלה, באתר YNET, ‏21 בפברואר, 2007
  2. ^ מישהו לרוץ איתו, באתר NRG, ‏12 ביולי 2006
  3. ^ מיכאל הנדלזלץ, "הוקי פוקי" בתמונע: קטסטרופה אמנותית, באתר הארץ, ‏28 באוקטובר 2010
  4. ^ צבי גורן, הוקי פוקי - העדר תקשורת כמצב קיומי, באתר הבמה, ‏8 בפברואר 2010
  5. ^ עליס בליטנטל, הוקי פוקי בתיאטרון תמונע, באתר News1, ‏29 באוקטובר 2010
  6. ^ קמפיין חדש של מקדולנס עם יונתן בר אור, באתר יוטיוב, ‏8 ביולי 2012
  7. ^ ניב הדס, תעזבו את הפיקנטריה: "אורי ואלה" היא פשוט סדרה טובה - ביקורת על הסרט "אנשים שהם לא אני", באתר הארץ, ‏29 בדצמבר 2016
  8. ^ אור סיגולי, הסרט "אנשים שהם לא אני" הוא החיים עצמם, באתר כלכליסט, ‏29 בדצמבר, 2016
  9. ^ דין קליין, "הקולנוע הישראלי לא מספיק מגוון": ראיון עם במאית "אנשים שהם לא אני", באתר seret.co.il, ‏13 בינואר 2017
  10. ^ מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם (2020), באתר קרן הקולנוע הישראלי
  11. ^ אינה טוקר, ראש בראש: אבי נשר וערן קולירין עם 15 מועמדויות בפרסי אופיר, באתר Ynet, ‏16 באוגוסט 2021