יוזף מרחווינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף מרחווינסקי
לידה 29 בספטמבר 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 1982 (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (13 בפברואר 1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם יוזף מרחווינסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוזף מרחווינסקיפולנית: Józef Marchwiński, ‏19821908) היה חסיד אומות העולם מניאסוויז' (עיר בבלארוס, שבתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה בפולין הכבושה בידי גרמניה הנאצית).

מעשה ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1942 נרצחו על ידי הגרמנים בבורות ירי אלפי יהודים מקהילות ניאסוויז' ומיר במסגרת הפתרון הסופי. יהודים מעטים מקהילות אלה ניצלו מהרצח ההמוני על ידי הסתתרות או בריחה. הם נדדו בכפרים וביערות באזור, נמלטו מהמשטרה, מכוחות הצבא הגרמני וממשתפי הפעולה עם הגרמנים, וחיפשו עזרה. הם חששו מהאנטישמיות של יחידות הפרטיזנים שהיו פעילות באזור אך כשהגיעו לפלוגת פרטיזנים שהשתייכה לחטיבת הפרטיזנים הפולנית השלישית, הציע להם יוזף מרחווינסקי, מפקד הפלוגה, שיצטרפו לפלוגתו. פרטיזנים בפלוגה התנגדו לקליטתם של היהודים וחלקם אף איימו על חייהם. מרחווינסקי הואשם ב"אהבה ליהודים", אך הצליח להדוף את הטענות נגדו. כך הציל מרווינסקי את היהודים שהצטרפו לפלוגתו. חלקם השתתפו בפעולות קרביות נגד הגרמנים.

נחישותו של מרחווינסקי להגן על היהודים הרגיזה את מתנגדיו האנטישמיים בקרב הפרטיזנים, שהחלו לחשוד שהוא עצמו יהודי (הגם שרק נישא ליהודיה[1]). כדי למנוע פגיעה בכוח הלוחם עקב הסכסוך, הוחלט במפקדה העליונה של הפרטיזנים באזור להעביר את מרחווינסקי ליחידה של פרטיזנים יהודיים, תחת פיקודו של טוביה ביילסקי, יחד עם היהודים שאותם קיבל מרחווינסקי ליחידתו. לאחר זמן קצר ביחידתו של ביילסקי קיבל מרחווינסקי קידום לתפקיד סגן מפקד גדוד, בזכות אומץ לבו וכישוריו.

לאחר השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה התגורר מרחווינסקי בפולין. הוא נרדף עקב פעילותו נגד המדיניות האנטישמית של רשויות פולין בשנות השישים, ונאלץ לעזוב לדנמרק. בשנת 1970 ביקר בישראל, בהזמנת היהודים שאותם הציל בתקופת השואה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 העניק יד ושם ליוזף מרחווינסקי את אות חסיד אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nechama Tec, Resistance: Jews and Christians Who Defied the Nazi Terror, Oxford University Press, 2013-05-02, ISBN 978-0-19-991262-9. (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.