יוהאן מיכאל ויטמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן מיכאל ויטמר
Johann Michael Wittmer‏
לידה 15 באוקטובר 1802
מורנאו אם שטפלזה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 1880 (בגיל 77)
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות תנועת הנצרתיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן מיכאל ויטמרגרמנית: Johann Michael Wittmer;‏ 15 באוקטובר 18029 במאי 1880) היה צייר גרמני, שהגיע ממשפחה של ציירים ופסלים והיה קשור ל"דויטשרומר" – אמנים וסופרים גרמנים שחיו ברומא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו נפטר לפני לידתו והוא גדל על ידי אב חורג שככל הנראה לא אהד את המקצוע המשפחתי.[1] בשנת 1820 הוא השתמש בכסף שצבר כדי להשתתף באקדמיה לאמנויות יפות, מינכן, שם למד עד 1828. תחילה עם יוהאן פטר פון לנגר, ואחריו עם פטר פון קורנליוס, שהשיג עבודות עבורו והוא סייע לאמנים אחרים בעבודותיהם. עבודות אלה אפשרו לו לחסוך מספיק כסף כדי לנסוע לרומא, אף שהיה צריך לנסוע דרך ונציה ופירנצה.

כשהגיע לרומא, הוא הצטרף לחבריו הגרמנים הקתולים כחבר בקולג'יו טאוטוניקו. אולם היה לו קשה למצוא עבודה, ומצבו לא השתפר עד 1832, כאשר הוצג בפני נסיך הכתר (לימים המלך) מקסימיליאן מבוואריה. אחת המשימות הראשונות שלו הייתה ללוות את הנסיך בטיול לנאפולי ולהעתיק את ציורי הקיר שם. בשנה שלאחר מכן הוא ליווה את הנסיך בסיור גדול ב"אוריינט", ביקר וצייר אתרים היסטוריים רבים ברחבי יוון, לאחר ביקור עם אחיו של מקסימיליאן, אוטו, בקונסטנטינופול (איסטנבול) שם השפעתו של הנסיך אפשרה להם לראות חלקים מאיה סופיה שלא היו פתוחים לציבור. עם שובם לאיטליה בסוף 1833, ויטמר היה עסוק בהשלמת פרויקטים שונים עבור הנסיך ומשפחתו, כולל פרסקו בטירת הנסיך.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרגדיה שהתרחשה בשנת 1835 כאשר רוב מורנאו – עיר הולדתו בבוואריה, נהרסה בשרפה והשמידה את אוסף הציורים והרישומים הנרחב של משפחתו. בשנת 1839 נפטר חותנו, יוזף אנטון קוך, שהשפיע רבות על סגנון הציור שלו. לאחר מכן, הוא התערב יותר בעבודתו והתמסר כמעט לחלוטין לציורים עם מוטיבים נוצריים בנוסח התנועת הנצרתיים.[2]

כשמקסימיליאן (שהיה כבר מלך) חזר לרומא, הוא תכנן שוויטמר ילווה אותו לטיול נוסף, אך הנסיעה מעולם לא יצאה לפועל.

חסותו של המלך נמשכה, עם זאת, ויטמר ערך טיולים לבוואריה כמעט בכל שנה. לאחר 1857, הוא דחה את הצעת הפרופסורה במינכן, והעדיף שלא לגרום לאשתו וילדיו להתמקם מחדש.

הוא חלה במהלך נסיעה למינכן ומת שם בשלווה זמן קצר לאחר הגעתו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהאן מיכאל ויטמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Historische Commission bei der königl. Akademie der Wissenschaften, Allgemeine Deutsche Biographie, Bd. 43, 1., München/Leipzig: Duncker & Humblot, 1898, Allgemeine Deutsche Biographie, עמ' 645
  2. ^ Georg Kaspar Nagler, Neues allgemeines Künstler-Lexicon, 1852. (בגרמנית)