יוהאן, ארכידוכס אוסטריה

יוהאן, ארכידוכס אוסטריה
Johann von Österreich
לידה	20 בינואר 1782; פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
פטירה	11 במאי 1859 (בגיל 77); גראץ, דוכסות סטיריה, האימפריה האוסטרית
מדינה	האימפריה האוסטרית
מקום קבורה	טרנטינו-אלטו אדיג'ה
בן או בת זוג	Anna Plochl (18 בפברואר 1829, 18 בפברואר 1827–11 במאי 1859)
שושלת בית הבסבורג
אב	לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם	מריה לואיסה, נסיכת ספרד
צאצאים	Franz, Count of Meran
	12 ביולי 1848 – 20 בדצמבר 1849; (שנה ו־23 שבועות)
	→ פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה (נשיא הקונפדרציה הגרמנית) פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (נשיא הקונפדרציה הגרמנית) ←
פרסים והוקרה
	עמית החברה המלכותית (8 בפברואר 1816); מפקד עליון במסדר לאופולד (17 במאי 1845); מסדר לודוויג; מסדר הכתר של סקסוניה; מסדר בית הנאמנות; מסדר הוברטוס הקדוש; מסדר פטר פרידריך לודוויג; מסדר האריה של הולנד; מסדר בית סקסוניה-ארנשטיין; מסדר המושיע; מסדר העיט האדום, דרגה 1; מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה; אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש; עיטור מסדר העיט הלבן של פולין; אביר הצלב הגדול במסדר מריה תרזיה; אות המסדר מריה תרזיה בדרגת מפקד; עיטור אנדריי הקדוש; הצלב הגדול של מסדר לאופולד; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; מסדר העיט השחור; אות מסדר העיט הלבן; אביר במסדר גיזת הזהב ;
חתימה

יוֹהָאן, ארכידוכס אוסטריה (בגרמנית: Johann von Österreich;‏ 20 בינואר 1782 – 11 במאי 1859) לבית הבסבורג היה מצביא מטעם האימפריה האוסטרית בדרגת גנרל-פלדמרשל, אשר שירת במלחמות הנפוליאוניות ומאוחר יותר שימש כמדינאי בתור עוצר הרייך של האימפריה הגרמנית בשנים 1848 ו-1849 אשר נוצרה מתוך הקונפדרציה הגרמנית במסגרת אביב העמים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצביא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן נולד כבנם התשיעי של לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ומריה לואיסה, נסיכת ספרד, ילידי פירנצה, 20 בינואר 1782, דאז הדוכסות הגדולה של טוסקנה. הוא התחנך בקפידה, ובשנת 1800, כשהיה רק בן 18, היה הפך למפקד ראשי של צבא אוסטריה עקב המלחמות הנפוליאוניות.

הוא צעד קדימה לממלכת בוואריה, במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה ונתקל בצבאו של נפוליאון בונפרטה בהוהנלינדן, שם ספג תבוסה חמורה במהלך ה-3 בדצמבר, שבעקבותיה באה מפלה שנייה בזלצבורג ב-14 בדצמבר.

לאחר הסכם השלום בפברואר 1801 הוא הפך למנהל ראשי של מחלקות הביצור וההנדסה ברחבי האימפריה האוסטרית. במיוחד התעניין בשלום ורווחת טירול, ולאחר שכיהן כשר המלחמה בין השנים 1803–1805, מונה בשנה האחרונה לפיקוד על הצבא המוצב במחוז זה.

לאחר פרידתה של טירול מאוסטריה, הוא תכנן באמצעות מרד אזרחי התנגדות לצרפתים במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית החמישית בשנת 1809 נגד אדוניהם החדשים, ופיקד בהצלחה על הצבא שפעל שם ובחצי האי האפניני, והביס את המשנה למלך אז'ן דה בוארנה ב-16 באפריל בהתנגשות כוחות חשובה ליד סיציליה.

יוהאן נסוג כששמע על המצב הקריטי של וינה. בנסיגתו הוא ספג שתי תבוסות, וניסיון לאחד את כוחותיו עם אחיו בוואגראם הסתיים בכישלון צבאי. הוא התפטר מפיקודו זמן קצר לאחר שלום אוקטובר 1809, ואחר כך היה מעט מודאג בענייני הצבא. לבסוף הניצחון על נפוליאון במאה הימים בוצע בלי תמיכתו.

מדינאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התגורר בגראץ, עיר שהעניק לה הטבות ציבוריות רבות, עד לשנת 1848, אז נבחר כעוצר הכס של האימפריה (רייך-ורוזר) על ידי הפרלמנט החוקתי של הקונפדרציה הגרמנית בפרנקפורט במהלך אביב העמים.

בתפקיד זה הוא התמסר בעיקר להגנה על האינטרסים של בית הבסבורג מפני ההשפעה ההולכת וגוברת של ממלכת פרוסיה; ומהלך זה הוא המשיך לאחר מינויו של המלך הפרוסי לנשיא הקונפדרציה. בתום תקופת כהונתו ב-20 בדצמבר 1849, שבינתיים הפכה לסמלית בלבד, הוא פרש שוב לגראץ.