יוברט פארי

יוברט פארי

לידה	27 בפברואר 1848 בורנמות', הממלכה המאוחדת
פטירה	7 באוקטובר 1918 (בגיל 70) Rustington, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Hubert Hastings Parry
מקום קבורה	קתדרלת סנט פול בלונדון
מקום לימודים	אקסטר קולג' איטון קולג'
הושפע על ידי	Edward Dannreuther, George Job Elvey, ויליאם סטרנדייל בנט, סמואל סבסטיאן וסלי
יצירות ידועות	An English Suite, Ode to Newfoundland, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	Knight Bachelor
בן או בת זוג	Elizabeth Maude Herbert (25 ביוני 1872–ערך בלתי־ידוע)
צאצאים	Dorothea Ponsonby, Gwendolen Parry

צ'ארלס יוברט הייסטינגס פארי (באנגלית:Sir Charles Hubert Hastings Parr ‏ 27 בפברואר 1848 - 7 באוקטובר 1918) היה מלחין, מורה ןמוזיקולוג אנגלי.

ביוגרפיה

שלט הנצחה כחול מציין את מקום הולדתו של פארי בריצ'מונד טראס 2, בורנמות'

היינאם קורט, גולסטרשייר, בית הכפר המשפחתי.

ילדות ונעורים

פארי נולד בריצ'מונד היל בבורנמות', משנת 1858 למד בבית הספר טוויפורד בהמפשייר, שם עודד המנהל את כישרונו המוזיקלי וכמוהו גם שני נגני עוגב, סמיואל סבסטיאן וסלי בקתדרלת וינצ'סטר, ואדוארד ברינד, בכנסיית היינאם. וסלי הקנה לו אהבה למוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך, שליוותה אותו כל חייו ומצאה בהמשך, לדברי הטיימס, ביטוי ביצירתו הספרותית החשובה ביותר, "יוהאן סבסטיאן באך, סיפור התפתחותו של מלחין דגול (1909)"

ברינד נתן לפארי שיעורי פסנתר ויסודות ההרמוניה, ולקח אותו לפסטיבל שלוש המקהלות בהרפורד בשנת 1861. בין היצירות המקהלתיות באותו פסטיבל היו אליהו של פליקס מנדלסון, הרקוויאם של מוצרט, והאורטוריות "שמשון" ומשיח מאת הנדל. היצירות התזמורתיות כללו את הסימפוניה השישית של בטהובן ("הפסטורלית") והסימפוניה הרביעית של מנדלסון ("האיטלקית"). החוויה טבעה רושם עצום בפארי, וציינה משמעותית את ראשית הקשר שלו עם הפסטיבל לאורך כל חייו.

קריירה

יצירותיו החשובות הראשונות הופיעו ב-1880. כמלחין הוא נודע בעיקר בשיר הכוראלי ירושלים, למילים של ויליאם בלייק, במוזיקה שהלחין ב-1902 להמנון ההכתרה "שמחתי", האודה למקהלה ותזמורת "יבורכו צמד סירנות" והמוזיקה למזמור "רפטון", למילים "אל יקר ואבי האנושות". יצירותיו התזמורתיות כוללות חמש סימפוניות וקובץ וריאציות סימפוניות. עוד חיבר את המוזיקה ל"אודה לניופאונדלנד", המנון הפרובינציות ניופאונדלנד ולברדור (ובעבר ההמנון הלאומי).

לאחר שניסה את כוחו בעבודה עם אביו בתחום הביטוח, לקח אותו ג'ורג' גרוב, תחילה כתורם לעבודתו רחבת היריעה, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים בשנות ה-70' וה-80' של המאה ה-19, ןאחר, ב-1883, כפרופסור להלחנה ולתולדות המוזיקה בקולג' המלכותי למוזיקה, שגרוב היה מנהלו הראשון. בשנת 1895 החליף פארי את גרוב כראש הקולג', משרה בה התמיד עד סוף חייו. במקביל כיהן כפרופסור למוזיקה בקתדרה ע"ש הת'ר באוניברסיטת אוקספורד משנת 1900 עד 1908. הוא כתב ספרים אחדים על מוזיקה ותולדות המוזיקה, שהידוע בהם הוא כנראה המחקר שלו משנת 1909 על יוהאן סבסטיאן באך.

הן במהלך חייו והן לאחר מותו, חלו שינויים במוניטין שלו ובמעמדו בעיני הביקורת. חובותיו האקדמיות היו ניכרות ומנעו ממנו להקדיש את כל מרצו להלחנה, אבל היו מבני תקופתו, כגון צ'ארלס ויליירס סטנפורד, שראו בו את גדול המלחינים האנגלים מאז הנרי פרסל; אחרים, כגון פרדריק דיליוס, לא סברו כך. לעומת זאת, השפעתו של פארי על מלחינים מאוחרים יותר זכתה להכרה נרחבת. אדוארד אלגר למד חלק גדול מאומנותו מן המאמרים של פארי במילון גרוב, ובין תלמידיו של פארי בקולג' המלכותי היו ראלף ווהן ויליאמס, גוסטב הולסט, פרנק ברידג' וג'ון איירלנד.

פארי היה גם שייט נלהב והחזיק בבעלותו בזו אחר זו את הספינות הדו-תורניות "The Latois" ו"הנודדת". ב-1908 נבחר לחבר בשייטת היאכטות המלכותית, המלחין היחיד שזכה לכבוד זה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוברט פארי בוויקישיתוף

• עונג שבת, דוד אסף, "ירושלים ד'אנגליה", מבחר ביצועים לשירם של ויליאם בלייק ויוברט פארי
• יוברט פארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)