יהושע השל שפירא
רבי יהושע השל שפירא (? - תרס"ח, 1908) היה רבן של שאקי ושצ'וצ'ין ונשיא כולל סובאלק-לומז'ה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באוגוסטוב שבפרוסיה, לרב דוב בר שפירא. אחיו הגדול היה רב העיר אוגוסטוב (ולימים רבה של מזריטש) רבי ישראל איסר שפירא (מזריטש).
למד אצל רבי משה יהודה ליב זילברברג מקוטנה, מחבר "זית רענן". נישא לבתו של רבי ליפא חיים הכהן אב"ד זמברובה (תקופה קצרה שימש גם אב"ד לומז'ה), נשיא כולל לומז'ה-סובאלק.
לאחר נישואיו התמנה הרב שפירא כרבה של שאקי. בשנות ה-60 של המאה ה-19 התמנה כרבה של שצ'וצ'ין, וכיהן בתפקידו כארבעים שנה עד פטירתו. חידושי תורתו מופיעים בספרי אחיו וחכמים נוספים.
בשנת 1882, לאחר פטירת חמיו רבי ליפא חיים הכהן, התמנה תחתיו כנשיא כולל לומז'ה-סובאלק, שתמך בתושבי ירושלים. היה ידידו של רבי יהושע לייב דיסקין מירושלים. בניגוד לאחיו, התנגד לתנועת חיבת ציון.
הרב שפירא הוא אחד הרבנים שנתנו הסכמה על הספר "ליקוטי הלכות" של החפץ חיים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיסו, חתן נוסף של רבי ליפא חיים הכהן, רבי דוב מנחם רגנשברג כיהן כרבה של זמברובה קרוב ל 60 שנה עד למלחמת העולם השנייה, נספה בשואה.
חתנו של הרב שפירא הוא רבי יצחק מרדכי קלפפיש. בנו של רבי יצחק מרדכי, הרב אהרן יעקב קלפפיש, נישא לבתו של רבי דוב מנחם רגנשברג. הרב אהרן יעקב קלפפיש הביא מתורתו של סבו הרב שפירא בספרו "מנחת אהרן".