יהוסף אשכנזי
| לידה |
1525  |
|---|---|
| פטירה |
1572 (בגיל 47 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1572 |
  | |
רבי יהוסף אשכנזי – (1530, פראג – 1570, צפת (בקירוב)) היה חכם תלמודי, ידוע בעיקר בהגהותיו למשנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפראג בסביבות שנת 1530. ייתכן שהיה נכדו של אברהם בן אביגדור אב"ד פראג. נשא לאשה את בתו של ר' אהרון הורביץ מפוזן ובעקבותיו נסע לעיר פוזן. הרב אשכנזי הביע את התנגדותו לפילוסופיה היהודית מימי הביניים ולפרסום פומבי של חכמת הקבלה וכך קנה לו שונאים מרובים. בעקבות כך הוא עבר לעיר ורונה באיטליה, ועל שמה היה מכונה ר' יוסף מוירונה. בהמשך עבר לעיר צפת שהייתה אז בשיא גדולתה. מסורות מספרות על קשריו ההדוקים עם האר"י ועל כך שלמד איתו משניות בלילי שבת. עדויות נוספות מספרות שהיה יודע את כל ששה סדרי משנה בעל פה ועקב כך כונה "התנא האלהי מצפת".
עמד במחלוקת עזה עם חכמי אותו הדור, ובהם רבי בצלאל אשכנזי, רבי יוסף קארו, הרדב"ז ואחרים, כאשר לשיטתו חייבים לעשר פירות הנלקחים מן הנוכרים בניגוד לדעת הרמב"ם ובניגוד לנהוג באותו זמן בצפת.
תשובתו בנדון נדפסה בשו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן ב בעלום שמו.
הגהותיו למשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באגרת משנת שד"מ (1584)[1] שכתב שמשון בקי הוא מספר:
יש כאן משניות בידי יורשי התנא האלקי כמוהר"ר יוסף מוירונה שלא הניח כמותו בישראל בחסידות ועיון התלמוד והירושלמי, והיה יודע כל שיתא סדרי משנה בעל פה ואותן המשניות נכתבו זה תת"פ שנה ומנוקדים.
ספרי המשניות עם ההגהות אבדו. חלק מההגהות שוקעו בפירושו של ר' שלמה עדני – "מלאכת שלמה" על המשניות.
החוקר יעקב נחום אפשטיין רואה באשכנזי "אחד המיוחד" והעמיד אותו בראש רשימת המגיהים שקמו למשנה לאחר שכבר נדפסה. הגהותיו התבססו ככל הנראה על כתבי יד שהיו קיימים בארץ ישראל, בראשית עידן הדפוס. אפשטיין מכנה אותו – "חוקר ומבקר, מעמיק ודייקן היה שלא הניח כמותו בדורו. הוא מגיה אף אותיות ונקודות, אפילו דברים שאינם עניין אלא לכתיב..."[2] במספר מקומות הוא מפרש את המשנה על פי הפשט ולא כפירוש המשנה בתלמוד בבלי. בכך הוא מצטרף לחכמים שלא ראו עצמם מחויבים לפירוש התלמוד למשנה[3].
הגהותיו נמצאו גם בחיבורים אחרים כמו "אהבה בתענוגים" של ר' אברהם אזולאי, אצל ר' אפרים אשכנזי - חתן האר"י, ואצל ר' אברהם אשכנזי רבה של חברון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי הלוי הורביץ תולדות הרב יהוסף אשכנזי "התנא" מצפת סיני ז
- יעקב שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו, עמ' 375–380.
- חנן גפני, 'פשוטה של משנה' – עיונים בחקר ספרות חז"ל בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 43–44.
- פרופסור דוד תמר המחלוקת בצפת בענייני שמיטה ומעשרות המעיין ניסן תשנ"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשכול בעניינו, בפורום אוצר החכמה
- ינון פליישמן, החזרה למשנה בראשית העת החדשה - עבודת תזה העוסקת בפרשנות המשנה בראשית העת החדשה ומתייחסת בהרחבה לרבי יהוסף אשכנזי.
יוסף אשכנזי (1530-1582), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אצל אפשטיין מצוינת שנת שמ"ב.
- ^ יעקב נחום אפשטיין, מבוא לסדר המשנה, עמ' 1284-1285.
- ^ חנן גפני בספרו "פשוטה של משנה" (2011) מונה את הרב אשכנזי בין דוגמאות נוספות רבות של חכמים וחוקרים שפירשו את המשנה לפי "פשוטה".