יהודית אנגלרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודית אנגלרד
לידה 18 בנובמבר 1946 (בת 77)
בגדאד, ממלכת עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
www.yehuditenglard.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודית אנגלרד (נולדה ב-18 בנובמבר 1946) היא ציירת ישראלית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית אנגלרד נולדה בבגדאד, עיראק, בשם פאוזיה צפר (פאוזיה, על שם אחותו של המלך פארוק), החמישית במשפחה בת שמונה ילדים. אביה, נאג'י צפר (ספר) היה מהנדס הרכבות של העיר בגדאד ואמא, ז'ולייט (ויולט) הייתה בישראל צירה במפלגת העבודה. עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1951, כשהייתה בת חמש, המשפחה התיישבה בתל אביב ואחר-כך ברמת גן. בהיותה נערה ובבגרותה רקדה בסטודיו של להקת בת דור.[2]

יהודית אנגלרד החלה לצייר בשנות הארבעים לחייה ולמדה בכוחות עצמה, בלא מסגרת רשמית. בשנת 2005 החלה להציג ומאז הציגה בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם: ב-2015 יצרה שתי עבודות וידאו ארט.

חברה באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל, בארגון הבינלאומי של האמנים הפלסטיים של אונסק"ו ובעמותה לחקר אמנות נשים ומגדר מייסודה של ד"ר רות מרקוס.

יהודית אנגלרד נשואה מאז 1974, מתגוררת בהוד השרון. איבדה את בנה הבכור בהיותו ילד בן ארבע, אם לשלושה ילדים בוגרים. אחותה, רות צופר, היא פרופסור חבר במחלקה לספרות השוואתית, לימודי נשים ומגדר, ולימודי יהדות באוניברסיטת מישיגן.

אודות עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלה טלמור, אוצרת, מתוך קטלוג התערוכה 'פאוזיה':

"בכוחו של הקו לבנות אמיתות כמו בחוקי הטבע," אומרת יהודית אנגלרד. ההפשטה מבחינתה היא תנועה, כמו איתני הטבע המצויים בתנועה מתמדת, כמו העננים, כמו העצים הגלים והרוח. עבודותיה מנסות לגעת בחיים ובטבע, ולגלות אותם. הדמויים של יהודית אנגלרד מבטאים זעקה אמיתית מתוך רצון עז בשינוי. הם מציבים זה מול זה ניגודים של חושך ואור, כאב ושמחה, סבל ותקווה – הנשזרים יחד בנוף יצירתה הענפה. הנוף הציורי הניבט מהם מעוגן בעולם החוויות בתעוזה רבה, ונטוע בהוויה הקיומית. יצירתה האקספרסיבית מאופיינת בשפה מופשטת חופשית ופתוחה, במשטחי צבע גדולים ובצבעוניות עשירה. ואכן, היצירות נעות בין ההיסטוריה הפרטית והפנטזיה בין מציאות ודמיון. ציורי השמן הנועזים והמרתקים משקפים את זירת המאבקים שבין אדם לסביבתו, את ההתגוששות המתמדת שבה מתעצבים יחסיו עם סביבתו, עם אנשים אחרים, עם העולם האופף אותו ועם עצמו.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ראשון (Best of collection) בתחרות Artbuzz 2010.
  • דורגה בין 100 ציירים בולטים בתחרות Art top 100 Artisits 2012.[דרוש מקור]
  • עבודה שלה (מחאה, 2011) הייתה בין 250 עבודות מרחבי העולם שנבחרו על ידי אוצרי תערוכת NordArt (גר') שבגרמניה.[דרוש מקור]
  • פרס אגודת אח"י - לשנת 2019 (בקטגוריה ציור) אגודה לעידוד המחקר, והאמנות.[2]
  • ציון לשבח על ידי גלריית לינוס קליפורניה[דרוש מקור]
  • פרפורמנס וידאו זוכה תחרות (london international creaive competition) [דרוש מקור]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 - "הקסם שבצבע", גלריה "על האגם", רעננה.
  • 2005 - "צבעים בנשמה", גלריה עמליה ארבל, תל אביב.
  • 2005 - "ספק החיים מול סוד הצבע", המשכן לאמנויות הבמה, ירושלים.
  • 2006 - "ווחושתוכי", תיאטרון היהלום, רמת גן.
  • 2006 - "מתוך עצמי", גלריית מצפה הימים, ראש פינה.
  • 2006 - "הבחירה שלי", בית אסיה, תל אביב.
  • 2006 - "קשרים", גלריה לאמנות, עין הוד.
  • 2006 - "פנים עצמי", גלריה "על האגם", רעננה.
  • 2007 - "התבוננות", בית יד לבנים, הוד השרון.
  • 2007 - "תפילה קטנה", גלריה "על האגם", רעננה.
  • 2007 - היכל התרבות, ראשון לציון.
  • 2007 - פייננשיאל גארדיאנס, מגדלי אביב, רמת-גן.
  • 2007 - "שערי שלום", בית בלגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
  • 2008 - "מרחב אורבני", האופרה הישראלית, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב.
  • 2008 - "תפילת אשה", גלריה "על האגם", רעננה.
  • 2010 - "מקום אחר", בנק דיסקונט לישראל, תל אביב.
  • 2010 - "קונטור", אוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, ארצות הברית.
  • 2011 - "פאוזיה", האנגר 2, נמל יפו, תל אביב –יפו.
  • 2011 - "אראה לא אראה", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב.
  • 2016 – "רוח אשה", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים ציבוריים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודית אנגלרד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]