יהדות קוראסאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל בקוראסאו
בית הכנסת עמנו-אל בפיטרמאי, 1890 בערך. אוסף המוזיאון הלאומי לתרבויות העולם
בית הכנסת עמנו-אל

יהדות קוראסאו היא הקהילה היהודית הוותיקה ביותר ביבשת אמריקה והיא קיימת מ-1651. לקהילה הייתה השפעה משמעותית על ההיסטוריה של קוראסאו. כיום יש באי מספר קהילות אשכנזיות ומספר קהילות ספרדיות. נכון ל-2000 חיים באי כ-300 יהודים.

באי בית הכנסת העתיק ביותר שעדיין בשימוש ביבשת אמריקה והקהילה היהודית הוותיקה ביותר ביבשת - הקהילה נוסדה בשנת 1651 ובית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל בשנת 1703.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודי הראשון שהגיע לאי היה שמואל כהן, הוא היה יזם שהגיע על הספינה בראשות יוהאן ון-וולבייק שכבש את האי מהספרדים בשנת 1643. הקהילה נוסדה כאשר בשנת 1651, ז'ואו דה-ילן, הביא כ-10 משפחות מהקהילה היהודית הפורטוגזית של אמסטרדם להתיישב באי. הם הקימו את הקהילה, מקוה ישראל, ומרביתם עבדו במטע התקווה באי. את הקבוצה השנייה הביא לאי יצחק דה-קוסטה בשנת 1659. הקבוצה הביאה איתה גם את ספר התורה הראשון באי, אשר הובא מקהילת הספרדים של אמסטרדם. ספר התורה עדיין משמש את הקהילה בבית הכנסת מקוה ישראל.

בתחילה ניסו היהודים להיות עובדי אדמה, אבל בסופו של דבר רובם התרכזו בעיר הבירה וילמסטאד ועברו להיות סוחרים שהיו אחראים על הסחר עם אירופה. במפקד של 1836 נמנו באי 764 יהודים, מהם רק 66 עניים. יצחק מרדכי יוסט תיאר את הקהילה באי בסביבות שנת 1845[1]: "ושם שתי בתי תפלות האחת אשר שמה מקוה ישראל בתוך העיר, ושם השנית נוה שלום מעבר לחוף, אך דלתות השנית סוגרו מבלי באי תפלה. שם גם בית ספר תלמוד תורה לנערים עניים. גם הקהל הזה נותן שכר לשלשה רבנים וליתר בעלי פקודות הקהלה."

היהודים בקוראסאו תוארו בהכרמל בשנת 1860 כמי שמקפידים על שמירת המצוות יותר מיהודי פרמריבו[2].

בשנת 1864 שליש מהקהילה נפרדה והקימה בית כנסת רפורמי, 'בית עמנואל'. אך כעבור 100 שנה התאחדו הקהילות שוב לקהילת מקוה ישראל-עמנואל המתפללת בסגנון היהדות הרקונסטרוקטיבית.

בתחילת המאה ה-20 החלו להגיע יהודים מתפוצות אשכנז, שלא נתקבלו בסבר פנים יפות על ידי הקהילה הספרדית. על כן הקימו קהילה משל עצמם שנקראה "מועדון מאוחד" ואת בית הכנסת "שערי צדק" בשכונת סקרלו. בהמשך, עבר בית הכנסת לשכונת מהאי לבית שהוסב לבית כנסת. בשנת 2006, נבנה בית הכנסת החדש ברחוב מגדלנווכ. בית הכנסת נחשב לאורתודוקסי ופועל בשבתות ובימים טובים. באמצע העשור השני של המאה ה-21, אין רב קבוע באי ואולם הקהילה מזמינה שליחים בחגים ובימים הנוראים. בשבתות, חברי הקהילה מנחים את התפילה

בית העלמין בית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות "בית חיים" של הקהילה היהודית שוכן ליד העיירה בלנהיים שבמערב האי. בית הקברות, כשאר מוסדות הקהילה היהודית, הוקם על ידי מהגרים שהגיעו מהולנד, שניסו לחקות את אורח החיים בקהילה היהודית באמסטרדם. מכאן נלקח שם בית הקברות, וכן סגנון המצבות הדומה בייחודו לבית הקברות "בית חיים" שבאודרקרק. בית הקברות נוסד בשנת 1659 והוא נחשב לבית הקברות היהודי העתיק ביותר בחצי הכדור המערבי. קברי הנפטרים הראשונים לא נשאו אבני מצבות כיוון שהיו צריכים לייבא אותן מאיטליה או מהולנד. הקבורה הראשונה בבית הקברות הייתה של יהודית נוניס דה-פונסיקה שנפטרה בתאריך ה' בשבט תכ"ח. מעריכים שבבית הקברות נקברו כ-5200–5500 יהודים, אולם רק למחציתם הוצבו מצבות כמקובל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקורות החדשות, הכרמל, 5 בספטמבר 1860
  2. ^ אמעריקא, הכרמל, 30 בנובמבר 1860