יגל יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר יגל יעקב - מהדורות שונות
מהדורות שונות של הספר יגל יעקב

יגל יעקב הוא ספר שירי ופיוטי הרב יעקב אבוחצירא, ושאר צאצאיו רבני משפחת אבוחצירא. יצא לאור בעשרות מהדורות שונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב אבוחצירא היה ראשון כותבי הפיוטים במשפחת אבוחצירא, ופיוטיו היו מועברים בעל פה או בהעתקת כתב יד בין בני המשפחה ומחוצה לה[1]. הפיוטים נחשבו לעמוקים מאוד, ומשלבים עושר ספרותי לצד רמזים רבים מתורת הקבלה[2].

פיוטים אלו היו מושרים על ידי בניו ותלמידיו, ושאר יושבי תאפילאלת בשבתות ובימים טובים, וכן בהילולות ובמועדים שונים.

מהדורה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרים ושתיים שנה אחר פטירת רבי יעקב, החלו בניו רבי מסעוד ורבי אהרן לעסוק בהוצאת ספריו. כאשר סיימו להדפיס ארבעה מספריו, החליטו לקבץ גם את שיריו ולהדפיסם כספר, לבל יאבדו במרוצת הזמן.

רבי מסעוד אסף וקיבץ את שירי אביו, והוסיף עליהם מעט משיריו שלו וכן שירים בשבח אביו שחברו אחיו - רבי אהרן ורבי דוד, וקבצום יחד לספר אחד שנקרא "יגל יעקב" על פי הפסוק בתהילים "יגל יעקב ישמח ישראל"[3].

מהדורת הספר הראשונה ראתה אור בהוצאת ר' אברהם בוקובזה, בתוניס ה'תרס"ו.

הספר הופץ והתפשט בין קהילות יהדות מרוקו והודפס שוב ושוב כמתכונתו במשך 60 שנה, עד לשנת ה'תשכ"ב. עם זאת, היו בו מספר טעויות ושיבושים, הן בכתיבת וחלוקת בתי השירים, והן בהוספת מספר שירים שלא היו של רבי יעקב אבוחצירא, אלא של מחברים בשם "יעקב".

מהדורות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ב הוציא לאור הרב אברהם מוגרבי בהוראת באבא סאלי את הספר מחדש, והוסיף עליו עוד משיריהם של רבני משפחת אבוחצירא, אך העתיק את השירים מהמהדורה הראשונה ללא שינוי.

בהמשך יצא לאור הספר שוב ושוב, בעשרות מהדורות שונות, מנוקדות, קטנות וגדולות, והופץ בכל רחבי מרוקו. לחלק מהן נוספו שירים של מחברים נוספים, שלא מבני המשפחה.

ספר זה היה המקור העיקרי לתפוצת שירי משפחת אבוחצירא בין כלל יהודי מרוקו, ביניהם גם פיוטים מרוקאיים שהפכו ליסודות תרבותיים, כגון; אעופה אשכונה, יה אביר ביר, יודו לך רעיוני, סוד שבת זכור, יחיד רם יערות חושף ועוד. לחניהם של חלק מהשירים התפרסם יחד עם תפוצת הספר[4].

בשנת ה'תשס"ו יצא לאור הספר במהדורה מתוקנת ומורחבת המונה 780 עמודים, בתוספת ביאורים, פירושים וציוני מקורות, על ידי מכון אור לישרים ומכון עוז והדר, בתוספת הקדמה ארוכה מאת הרב דוד חי אבוחצירא. במהדורה זו הובאו מספר פיוטים מכתב יד, שטרם פורסמו עד אז.

שירי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהדורה הסופית של הספר כיום, קיימים שיריהם של הרבנים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב דוד חי אבוחצירא, יגל יעקב המבואר, ירושלים: מכון אור לישרים, ה'תשס"ו, עמ' 8
  2. ^ שמעון ואנונו, ארזי הלבנון, ה'תשס"ו, עמ' 471
  3. ^ תהילים פרק יז, פסוק יד
  4. ^ תולדות הפיוט השירה והפזמון, באתר טקסט רץ