יגדיל תורה (אודסה)
יגדיל תורה[1] היה כתב עת תורני, שיצא באודסה בין השנים ה'תרל"ט-ה'תרמ"ה (1879–1885), ותפס מקום בשורה הראשונה של כתבי העת התורניים בני התקופה.
עורך כתב העת, שיצא בתחילת דרכו כירחון ובשנותיו האחרונות בקצב איטי יותר, היה הרב משה אלעזר ביילינסון.
לאורך תקופת צאתו לאור של כתב העת הופיעו עשר גליונות. כתב העת התורני 'כנסת חכמי ישראל' שהוציא לאור באודסה, הרב אברהם יואל אבלסון בסיוע ביילינסון, נועד להמשיך את הופעתו של 'יגדיל תורה'[2].
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הכותבים הקבועים בכתב העת היו רבנים ידועי שם, חלקם אף פרסמו בו חיבורים תורניים שלמים פרי עטם. כך פרסם רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים ממיר (האדר"ת), קונטרס שלם על לשון שכיחה של הרמב"ם בספרו "משנה תורה" שכותב על פסק הלכתי "יראה לי", וגם פסק הלכתי ארוך על שיטת ספר החינוך לפיה אסור לאדם לפרוש מאשתו בשנים עשר החודשים הראשונים שלאחר נישואיהם[3]. רבים מחידושיו של האדר"ת שפורסמו לראשונה ב"יגדיל תורה" שוקעו בספרו "חשבונות של מצווה" שיצא לאור לראשונה מכתב ידו בשנת ה'תשס"ה, בידי מהדירי הספר, בשל עיסוקם בנושאים מקבילים לאלו שהיו בכתב היד.
משתתפים נוספים: רבי אלכסנדר משה לפידות, רבי יוסף זכריה שטרן, רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (המלבי"ם), רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן, רבי זבולון ליב בריט מפלונגיאן, רבי משה נחמיה כהניו, רבי יעקב יוסף (חריף) בהיותו רב העיירה זאגר חדש, רבי צבי יהודה רבינוביץ' תאומים רבי זאב אברך מחבר "רביד הזהב", רבי יהושע לנג משומיאץ, רבי משה מישל שמואל שפירא מרוגובה ורבי יחזקאל סירקין מקאפוסט.
בחלק מגליונות כתב העת פורסמו גם חידושי תורה גנוזים מכתבי יד של רבני הדור הקודם, כמו רבי שלמה קלוגר מברודי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה רובינשטיין, יגדיל תורה (אודיסה), בתוך: יצחק לוין (עורך), אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים... בשנות תנ"א – תש"ח. ניו יורק: דפוס האחים שולזינגר, תש"מ עמ' 104.